החוב במונחי תוצר הוא האינדיקטור שמבטא את מידת היציבות הפיננסית של הממשלה ואת יכולתה או את אי יכולתה להגדיל את הוצאותיה כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הכבד שפרץ בעקבות הקורונה ושצפוי להתחזק. ראוי לציין שהחוב במונחי תוצר כיום נמוך מזה שהיה לפני שנת 2008, שהייתה שנת משבר עולמי, ומסתכם כיום בכ- 61% תוצר לעומת כ- 77% בשנת 2008. החוב הממשלתי עולה כאשר הגירעון הממשלתי גדל כפי שהחוב של אדם פרטי גדל כאשר היקף הוצאותיו השנתיות גדול מהיקף הכנסותיו. אולם אם החוב הממשלתי עולה בשיעור הנמוך משיעור צמיחת התוצר המקומי הגולמי יירד החוב הממשלתי במונחי תוצר. כדי לבחון את יכולתה של הממשלה להתמודד כיום עם המשבר ולהגביר את הוצאותיה ואת הסיוע שהיא נותנת לסקטורים שייפגעו, כדאי להשוות את מצבה הפיננסי היום לזה שהיה בשנת 2008 ואת הגידול שחל בהוצאותיה בשנה זו מעבר להכנסותיה.
מתברר שבשנת 2008 גדל החוב הממשלתי ב-23 מיליארד שקלים לעומת שנת 2007, נתון שאינו מבטא אמנם את מה שצפוי כעת מאחר שאין לנו מידע מלא לגבי היקף התמיכה הממשלתית שתידרש כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי. המצב הפוליטי הנוכחי הוביל לכך שאין תקציב מאושר לשנת 2020 והקצאת התקציב השוטפת היא בהתאם לפיקוח והנחייה של החשב הכללי. לפי נתונים שפרסם החשב הכללי, בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש פברואר 2020 נמדד גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקלים, לעומת גירעון תקציבי בסך של 4.9 מיליארד שקלים שנמדד בחודש פברואר אשתקד, כאשר גודל הגרעון מושפע מן העובדה שבאין ממשלה מתפקדת, החגורה התקציבית מתהדקת ומשרדי ממשלה רבים סובלים מהקפאת תקציבים קשה. ראוי לציין שבחודשים ינואר – פברואר 2020 נמדד עודף בסך 2.6 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך 5.7 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד וכי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2019 – פברואר 2020) עומד על 3.1% מהתמ"ג.
מרכיב חשוב המשפיע על החוב במונחי תוצר הוא שיעור הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי שעלה בתקופה זו בכ- 3.3%. מאחר שהתוצר צמח בקצב הגבוה משיעור הגרעון הממשלתי, נוצר מצב שבו למרות הגרעון הממשלתי הגדול, החוב הממשלתי נותר לערך בגודל שהיה ב- 2018- כלומר כ- 61% תוצר. נתון זה משקף מצב טוב בהרבה מזה של מדינות מערביות רבות שלהן חוב גבוה יותר במונחי תוצר, לדוגמא ארה"ב (107%), צרפת (97%), איטליה (131%), בריטניה (87), ויפן (237%). בהתאם להתפתחויות הממשלה צריכה להיות מוכנה להמשך התערבות במשק כדי למתן את המשבר העומד בפתח ולהקצות תקציבי חירום לטיפול מהיר במשבר.
לשם כך כל המפלגות חייבות לגלות אחריות לאומית ולשאוף להקמת ממשלה רחבה שתצליח לאשר תקציב מתאים לשנת 2020 ולשמור על היציבות הפיננסית ועל חוזקה של המערכת הכלכלית בישראל. ראוי עוד לציין, שבניגוד גמור להערכות רווחות, מצבה הפיננסי של הממשלה טוב יותר מזה של ארצות רבות אחרות ברחבי העולם, והממשלה יכולה בעת הזו להרשות לעצמה גידול בהוצאותיה ובחוב הממשלתי כדי לנסות להתמודד בצורה טובה עם עם המשבר, על אף שבאותה נשימה ראוי לציין שהפגיעה הכלכלית הקשה והמשבר שחווה העולם בהחלט יכולים לגרום בעתיד לתקופת מיתון ושפל כלכלי חסרי תקדים.
