יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

משה מאירסדורף

עורך באתר מקור ראשון

כשהטוויטר פגש את הקורונה: מאשימים, צוחקים ומנאצים

איך מתנצלים בפוליטיקאית מדוברת ומי באמת ראוי לחקירה תחת אזהרה?

 

ועדת חקירה ממלכתית!

אם הייתי צריך לבחור נושא אחד שבגינו יקימו ועדת חקירה ממלכתית שתסיק מסקנות אישיות ותשלח אנשים לכלא, לא הייתי בוחר במערכת הבריאות ולא במוכנות הצבא למלחמה, ואפילו לא במצב התחבורה הציבורית בישראל. במקום כל אלה הייתי חוקר באזהרה את כל מפקחי לימודי ההיסטוריה לדורותיהם בחינוך העל יסודי. לא את הנוכחיים אלא דווקא את המבוגרים יותר; אלו שהיו אחראים על מערכת החינוך לפני שלושים וארבעים שנה ואפילו לפני חמישים שנה. ברור לכל שהיה פה איזה מחדל משמעותי אם אנשי ציבורי מרשים לעצמם להשוות כל דבר, בכל סיטואציה, להשמדה של ששה מיליון יהודים בשואה בבית החרושת למוות הגדול בהיסטוריה.

הנה שלוש דוגמאות מהיומיים האחרונים (ונדגיש: בכל המקרים לא מדובר באיזה אינפנטיל אנונימי שאף אחד לא מכיר שאומר "נאצי" כדי לעצבן, אלא באינפנטילים מוכרים וידועים שאפילו השפיעו על התודעה שלנו בעשורים האחרונים, שאומרים "נאצים" כדי לעצבן).

קחו למשל את יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון. על פי פרסום של דפנה ליאל בחדשות 12 חוסר ההסכמה בין הליכוד לכחול לבן על הרכבת הוועדות היה משום שהתנגדו שחברי הרשימה המשותפת יעמדו בראש הוועדות. והתגובה המידית? הכנסת הופכת לרייכסטאג,  הליכוד לגרמנים, והרשימה המשותפת ליהודי גרמניה.

 

זו המטאפורה. זו האסוציאציה האוטומטית. ואתה תוהה: היא לא יודעת שהדבר האחרון שהיה מטריד את יהודי גרמניה זה אם הם לא היו מקבלים מקום בבית המחוקקים? היא לא יודעת שיהודי גרמניה לא ירו, דקרו, פוצצו, התאבדו, הניחו מטענים, סייעו לאויבי גרמניה ועודדו אותם, וטענו שהם בעצם בעלי הבית על אדמת גרמניה במשך 130 שנה? היא לא יודעת את כל זה? מי היה המורה שלה להיסטוריה?

והנה יגאל רביד. עיתונאי ותיק וחביב על פניו. אפילו הגיש סוג של תוכנית היסטורית "כך היה" ברשות השידור. הרב שלמה אבינר (או אחד מתלמידיו בשמו מן הסתם) צייץ בטוויטר שיש מעט טוב בקורונה כי המוסדות של תרבות הגויים כמו האקדמיה או הנסיעות לחו"ל מושבתות בגלל הקורונה.

אפשר להעביר ביקורת על הציוץ הזה ולאהוב אותו יותר או פחות, אבל זה לא מביא מספיק לייקים. מה נעשה, חשב לעצמו רביד, ומיד הגיע לתוצאה: נצדיק את ההשמדה של היהודים ואת השנאה אליהם, כי הם היו כמו הרב אבינר. רביד גם היה חכם. הוא לא לוקח סיכון. לפני שמצייצים ציוץ פרובוקטיבי לובשים את חליפת ההגנה ומציינים שהוא "בן לניצולי שואה". כמו שלתימני מותר לספר בדיחות על תימנים, לבן של ניצולי שואה מותר להסביר למה הנאצים רצו לרצוח את ההורים שלו: בגלל רבנים כמו הרב אבינר.

ולסיום, נחמה דואק, עיתונאית ותיקה בידיעות אחרונות וערוץ הכנסת לשעבר, וכיום פרשנית פוליטית. היא פשוט ציטטה את יאיר גולן ש"זיהה תהליכים" כאומרת: חברים, צחקתם עליו, אבל הנה אנחנו רואים שהוא צדק לגמרי. למה? מה קרה? לדואק הפתרונים. אנחנו נאצים. זו כבר אקסיומה שלא צריכה הוכחה.

שיעור פרטי לח"כ המתחיל

אם את החדשות שלכם אתם מקבלים מכלי התקשורת המסורתיים בעיקר, ולא מהרשתות החברתיות, סביר להניח שלא שמעתם על מחאת המשפחות השכולות נגד כוונתה של כחול לבן להקים ממשלת מיעוט שמסתמכת על תומכי הטרור מהרשימה המשותפת.

בשבוע האחרון, הם פנו לחלק מחברי הכנסת בהובלת הקוקפיט, וביקשו מהם לא לתת את ידם למהלך. לא שמעתם אמרתי? טעות שלי. היו פעמיים שהם דווקא כן עלו לכותרות. פעם אחת כשחיים לוינסון פרסם ב"הארץ" שהליכוד עומד מאחורי הפעילות הזו, ובפעם השנייה כשהפגינו מול בית הנשיא וח"כ טיבי סימן להם וי עם האצבעות.

הפרסום של לוינסון צוייץ שוב על ידי ברק רביד שקיבל מיד תגובות מאותם פעילים שכולים שהפרסום הוא שקר ממש.

ענבל רץ גילמור, אלמנתו של אש קודש הי"ד, שנורה בפיגוע ירי כששימש כמאבטח בסניף של ביטוח לאומי בירושלים:

 

מנכ"ל הארגון "האמת שלי", אביחי שורשן, ששכל את אביו בפיגוע בכפר דרום כשהיה ילד בן שבע בלבד:

 

אליחי בן ישי , אחיה של רות פוגל הי"ד שנרצחה באיתמר:


חברת הכנסת קארין אלהרר הגדילה לעשות, וכינתה את המשפחות הללו שרואות את התומכים של רוצחי משפחתם מקבלים כבוד ויקר משלושה רמטכ"לים "שכירי חרב":

 

כמה שעות מאוחר יותר, התנצלה אלהרר כמו פוליטיקאית אמיתית: כלומר, לא התנצלה. היא פשוט הביעה סימפטיה לשכולים אבל חזרה על עצם הטענה הבזויה שמשתמשים בהם, רק במילים אחרות. אז לכבוד חברי הכנסת הטריים, אומנם הכנסת עוד לא התחילה ממש לעבוד אבל הנה לכם, כך מתנצלים פוליטיקאים משופשפים:

רק לחשוב על הסערה והזעזוע שפקדו את ישראל כשח"כ מיקי זהר אמר לאם שכולה: "את מגזימה".

 

לאלהרר יש מורה טוב. גם ח"כ יאיר לפיד יודע ל"הסביר את עצמו".

בסרטון שהעלה לפייסבוק שלו טען שאנחנו לא חיים בדמוקרטיה. "אין בישראל רשות שופטת, אין בישראל רשות מחוקקת, יש רק ממשלה לא נבחרת בראשותו של אדם שהפסיד בבחירות", אמר לפיד. "אתם יכולים לקרוא לזה בהרבה שמות, זו לא דמוקרטיה. והלא דמוקרטיה הזו הודיעה לכם היום דבר אחד: שאסור לכם לצאת מהבית. תשאלו את עצמכם באילו מדינות ממשלה לא נבחרת מודיעה לאזרחים שאסור להם לצאת מהבית".

בעיצומה של מגפת הקורונה כשמשרד הבריאות וראש הממשלה שוברים את הראש איך לשכנע את הציבור שהסכנה בעיצומה וצריך להקפיד על ההוראות, מודיע לפיד שהכול בעצם ספין אחד גדול, שאליו ככל הנראה חברו כל מדינות אירופה וסין כדי להשאיר את נתניהו על כיסאו.

כשעמית סגל כתב שזו הפקרות דייק לפיד את דבריו:

ועל כך שאל בין השאר, עיתונאי מקור ראשון, אריאל שנבל: "מי רצית שייתן אותה, מיכל הקטנה?"

 

שוק של דעות של שוק

הטוויטר יכול להיות מקום מאוד מבלבל. אפשר למשל לטעון כאמור שהכול ספין של נתניהו,  ובאותו ווליום ממש לצרוח יומיים אחרי כן שהקטסטרופה מתקרבת ואף אחד לא עושה כלום:

וגם, איך לא, ח"כ יאיר גולן שמזהה תהליכים עד הצהריים ותהליכים אחרים לגמרי אחרי הצהריים:

יאיר גולן

באתר הארץ, למשל, אולי לא שמו לב שהכותרות ומפלס ההיסטריה לא מסונכרנים היטב:

 

https://twitter.com/arbel_adi/status/1240223197901000704?s=19

אם ההנחיות קלות יחסית, צועקים שכולנו נמות. אם מחמירים אותן, טוענים שכולנו נמות. אפשר ברגע אחד להביע קנאה במדינה הטוטליטרית סין שהחמירה את הנהלים, ולצווח על קץ הדמוקרטיה כשהודיעו שהשב"כ יאכן את הטלפונים של נשאי הנגיף ללא פיקוח של הכנסת. זווית לא פחות משעשעת העלה יהודה שלזינגר מישראל היום:

 

את גלי התלונות המשתנים לפי כוון הרוח ומצב רוח סיכם יפה מגיש התוכנית "מצד שני" גיא זוהר:

וגם המגיבים לו המשיכו באותו סגנון:

 

ילדים זה שמחה

הטוויטר, כאמור, הוא מקום מאוד מבלבל אבל בחוש הומור חד ובועט הוא לא רואה את הפייסבוק ממטר. מערכת החינוך המושבתת והילדים שזקוקים לתעסוקה, ההורים שהתחילו לעבוד מהבית והמצב הדי מבאס באופן כללי, הולידו ציוצים רבים שהעלו חיוך רחב. ולא, אני לא מתכוון לכל הבדיחות שקיבלתם ב-13 קבוצות בווטסאפ. אני מדבר על חומר באמת טוב. בואו איתי:

אז איך מעסיקים את הילדים? לצייצנים הפתרונים

ויש כאלה שפשוט תיארו את המצב. בלי להתחכם יותר מדי:

היו כאלה שניסו להכניס את הילדים לפרופורציות, והשוו לפעם הקודמת שישבו בבית לתקופה ארוכה:

 

גם סגירת בתי הקפה בתל-אביב האירה את עינינו להשלכות החמורות:

ישי שנרב, מגיש "נכון להבוקר" בגלי צה"ל, הוא גידם בידו השמאלית ומרבה לא אחת לצחוק על העניין. הנה לדוגמה:

לצחוק על עצמך בטוויטר זה נדיר. שם צוחקים בדרך כלל על אחרים:

וצפו מה קורה כשקומיקאי מוכשר ואקדמאי ידען מתכתשים ביניהם:


זה לא הכול, הצייצנים גם יודעים להיות מהורהרים ועמוקים כשהם רוצים:

 

משהו קטן וטוב:

כיאה לתקופות משבר, עם ישראל יודע לספק הרבה רגעים מרגשים ומאוחדים. חתונות מצומצמות בחצר, שירת מרפסות, מעשי חסד ודאגה לזולת. תכלס, לא קשה בכלל למצוא רגעים יפים בתוך החושך ואי הוודאות בשבועות האחרונים.

אז במקום לדבר או לכתוב פשוט נקשיב לאוהב הגדול, האופטימי והמאמין הרב שלמה קרליבך ז"ל. כשהוא שר, לא צריך להגיד כלום ורק להאמין שיהיה טוב:

https://twitter.com/elchangr/status/1240235919367720960?s=09

 

 

 

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.