אנו עדים בימים אלה לאירוע היסטורי והיסטרי. בשעה שמגפה משתוללת וממדיה גדלים אקספוננציאלית בזמן כתיבת מילים אלה, המגעים לאחדות גוברים וישנה אופטימיות זהירה וזעירה במערכת הפוליטית. יחד עם זאת, קיים פרדוקס פוליטי: אם הפנים לאחדות, מדוע מפלגה אחת מעוניינת להשתלט על הכנסת, והשנייה להשבית את הכנסת כדי שלא יהיו בה מהלכים נגדה.
גנץ אמנם איננו משווע לשבת עם נתניהו בשולחן הממשלה, אך להתחלף אתו כעבור 18 חודשים, הוא בהחלט רוצה. בהסכם רוטציה בני גנץ אמנם יארוז את חפציו ויעביר אותם לבלפור בבוא העת, אבל הכוח הפוליטי העצום שבידיו עכשיו, יתאדה יחד עם לחיצת היד שתבשר על הקמת ממשלת האחדות.
גנץ נמצא כעת בדילמת חייו: רוטציה עם הנאשם ואחריות לאומית בשעת משבר או חתירה לניצחון ושמירה על הבטחת הבחירות. מחד גיסא, פירוק כחול לבן ישאיר את חוסן לישראל צולעת, ולאחר הרוטציה סביר להניח שגנץ יסיים את הקריירה הפוליטית שלו. מאידך גיסא, גנץ יכול להשאיר את כחול לבן איתנה, להוביל את ישראל לבחירות רביעיות, שלא ברור אם ומתי יוכלו להתרחש מבחינה טכנית, ולחכות ליום שנתניהו יפרוש בעצמו.
בהסתכלות על האפשרות של ממשלת מיעוט, מלבד הנדל והאוזר, כחול לבן הייתה נשארת איתנה, אבל בוחריה לא: שיתוף הפעולה עם המשותפת יעזיב לא מעט מנדטים אבל הרמטכ"ל בדימוס יתויג כמי שהדיח את נתניהו ללא שום רוטציה. קונסטלציה כזו הייתה ממשית לאחר מועד ב', ולולא הקורונה גם לאחר מועד ג'.
נראה שגנץ עדיין לא החליט, אך לפיד החליט. ישיבה של לפיד ונתניהו בממשלה אחת לא נראית באופק ולכן אנחנו רואים מהלכים סותרים. במובן מסוים בכחול לבן יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, כאמור, למרות מאמציה של כחול לבן להחליף את יולי אדלשטיין במאיר כהן, בו זמנית המאמצים לאחדות גוברים. כחול לבן טוענת בתמימות שמכיוון שיש לה רוב, היא יכולה למנות יו"ר כנסת חדש אבל ברור כשמש שמהלך הוא צעד נוסף לכיוון חקיקת חוק פרסונלי נגד כהונת נתניהו. אולם, בכחול לבן צריכים לספק לציבור תחושה שהם חותרים להקמת ממשלה בשעת משבר כיוון שהיא חוששת שמא, לו יהיו בחירות רביעיות לאחר מיגור הנגיף, הציבור יצביע בהמוניו לליכוד בטענה שהתנהלות הממשלה הייתה יציבה ובנוסף, שיתוף הפעולה של כחול לבן עם המשותפת ערער אותם.
לגנץ נותרו 23 ימים לפקיעת המנדט. ישנן מחלוקות רבות, אך לאחר שלוש מערכות אינטנסיביות ובזמן מגפה שלא ראינו כמותה מאה שנים, הציבור צווח: דיינו.
