הטלפון הסלולרי שלנו הוא מכשיר הריגול היעיל בעולם. את זה ידענו, אבל אולי לא ידענו עד כמה. בזכות התקנות לשעת חירום, קיבלנו השבוע הצצה אל יכולות הריגול והמעקב של בחורינו המצוינים מהארגון שחרת על דגלו "מגן ולא ייראה". הממשלה תשתמש ב"אמצעים מיוחדים", כך דווח, ובפרקליטות הסבירו שההצעה שאושרה הייתה "פשרה", כלומר חלק קטן ממה שיודעים אנשי השב"כ לעשות. אבל אפילו החלק הקטן הזה ממחיש שאנחנו חיים בעולם שבו פרטיותו של אדם היא אשליה. אתם לא צריכים אפילו להיות תחת מעקב כדי שגורמים בעלי יכולות מפותחות של מודיעין אותות (סיגינט) יוכלו לדעת עליכם הכול, אם רק ירצו.
מה כוללת ההצעה שאושרה? אם אובחנתם כחולי קורונה, הפרטים שלכם יועברו לשב"כ, וזה יוציא למשרד הבריאות דו"ח שיכלול לא רק את כל התחנות שביקרתם בהן בשבועיים האחרונים, אלא גם פרטים מלאים של כל מי ששהו בסמוך אליכם או באו במגע איתכם. ה"לקוחות" הפוטנציאליים שלכם יקבלו מסרון המורה להם להיכנס לבידוד, ואם יפרו אותו, ייכנסו לרשימת העריקים שהפקחים ירדפו.
זהו מתווה ה"פשרה"; מכך אפשר להסיק כי לו מקבלי ההחלטות היו רוצים, הם היו יכולים להשיג הרבה יותר: את תוכן השיחות שלנו, המסרונים ששלחנו, תכתובות הדוא"ל, התמונות שצולמו. וכל זאת בדיעבד, בלי שאיש עקב אחרינו בזמן אמת.
המשנה ליועמ"ש רז נזרי השמיע טענות חזקות בתמיכה בצעד הדרקוני. כשהתגלו חולי הקורונה הראשונים, פקידי משרד הבריאות ערכו להם חקירה אפידמיולוגית. החולים דיווחו מרצונם על כל המקומות ששהו בהם בשבועיים האחרונים, והמסלול פורסם בתקשורת. נזרי טוען שהדרך הזו אינה יעילה מכיוון שלא כולם מנהלים יומן מפורט, ובני אדם אינם עשויים לזכור במדויק את כל פעולותיהם שבועיים לאחור. עוד טוען נזרי שהיעילות צונחת דרמטית כאשר היקף החולים החדשים גדל לעשרות מדי יום ביומו. בלתי אפשרי לעקוב אחר כל המסלולים, ואנשים שצריכים להיכנס לבידוד כלל לא יודעים על כך.
המשוכה המשפטית שהתמודדו איתה בלשכת היועמ"ש איננה גבוהה. חוק נתוני תקשורת דורש צו שופט כדי להתחקות אחר נתוני תקשורת שאינם תוכן ההתקשרות, איכון מיקום לדוגמה. סעיף 39(ג) לחוק יסוד הממשלה מסמיך את הממשלה לשנות כל חוק בשעת חירום או להפקיע זמנית את תוקפו.
עם זאת, ברור שזהו מסלול מסוכן הפוגע פגיעה קשה בזכות לפרטיות. לשב"כ יש ניסיון וכלים לשמור על הנתונים הפרטיים, למשרד הבריאות הרבה פחות. צעדים כה דרמטיים חייבים לעבור פיקוח הדוק של הכנסת, זו הדרך היחידה לשמור על אמון מינימלי של האזרחים.
התנהלות האופוזיציה בשבוע האחרון הייתה מייאשת מאוד. עם כל סרטון שמוציאים חברי הקוקפיט של כחול לבן הולך ומתחזק החשש שהשנאה, הפחד והרגשות הלא מעובדים משבשים את שיקול דעתם. ולמרות זאת, אסור לליכוד למנוע מהכנסת להקים ועדה מסדרת שתקים ועדות כנסת נוספות לפיקוח על כלל פעולות הממשלה במשבר הקורונה. למען הלכידות והשפיות של כולנו, הכנסת חייבת לתפקד.
