מגפת הקורונה מכה בנו, מדלגת מעיר לעיר בישראל ומקיפה את כל כדור הארץ. מדענים ומומחים מחפשים פתרונות לעצירתה ועולם שלם עומד חסר אונים. עיקרון ראשון בעולם הרפואה כיום הוא רפואה מונעת, כלומר למנוע את עצם הופעת המחלה. במאה השנים האחרונות מפעילים גורמי הרפואה חיסונים לציבור הרחב למנוע מחלות נפוצות. בדומה לכך, אחת המצוות בתורה באה במפורש למנוע מגפה – מחצית השקל. חובת כל אדם מישראל לתרום מדי שנה מחצית השקל למקדש ולעבודת הקרבנות, וזכות המצווה הזו עומדת לישראל (שמות ל, יב) ש"לא יהיה בהם נגף".
בתנ"ך יש רשימה ארוכה של מגפות שבאו על ישראל, וכולן – כי ישראל לא נהגו כשורה בקשר למקדש. קורח, שערער על מעמד הכהונה, הקהיל את העדה כנגד אהרון הכהן כדי לרשת את מקומו במשכן. כתוצאה מהמחלוקת מתו במגפה קרוב ל־15 אלף איש. ומה עצר את המגפה? הקטורת (במדבר יז, יב): "וירץ [אהרון] אל תוך הקהל וייתן את הקטורת ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה".
מגפה שלישית – בימי שמואל: באחת המלחמות שהתחוללו בין ישראל לפלישתים באבן העזר נשבה ארון הא־לוהים ונפל בידי הפלישתים. הארון הובא בידיהם בתרועת ניצחון לאשדוד, שם הוצב בבית דגון. במהרה התברר שהארון הביא על הפלישתים מגפה והיתה "מהומת מוות" בעיר. הארון הועבר לשאר ערי פלשת, אך בכל אחת מהערים שאליהן הובא פרצה מגפה.
מגפה רביעית – באנשי בית שמש: משהוחזר הארון לישראל והובא לבית שמש, שמחו אנשי העיר לקראתו. למרות זאת באה מגפה על תושבי העיר ככתוב בשמואל א ו, יט: "ויך באנשי בית שמש שבעים איש חמישים אלף איש, ויתאבלו העם כי היכה ה' בעם מכה גדולה". מדוע בא העונש?
הסיבה לכך מבוארת במדרש (בראשית רבה נד): "למה לקו אנשי בית שמש? אמר הקדוש ברוך הוא: אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה; וארוני בשדה פלישתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו? אם אין אתם משגיחים עליו – אני אשגיח עליו". להזנחה יש מחיר.
כלומר: בענייני המקדש אין סומכין על הנס, ואין לומר: הקדוש ברוך הוא ידאג שהארון יחזור. לפיכך, משעה שראו אנשי בית שמש שהארון בשבי היו צריכים לקנא לה', לפרוץ לאשדוד ולהחזיר את הארון למשכן. עתה, שעברו שבעה חודשים ואין איש שם על לב, הדבר מעורר חרון אף בשמיים.
מגפה חמישית – הדֶבֶר בימי דוד. כך מובא במדרש שמואל (לא, ד): "כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בניין בית המקדש". הרמב"ן (במדבר טז, יח), מרחיב ומבהיר שיש מחיר לאדישות: "היה עונש על ישראל בהתאחר בניין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאוהל אל אוהל ואין השבטים מתעוררים לאמור: נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו עד שנתעורר דוד לדבר. ואילו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחילה, היה נעשה בימי אחד מהשופטים. ועל כן היה 'המקום אשר יבחר ה" נודע בעונשם ובמגפתם".
מגפה שישית – בנבואת זכריה על אחרית הימים (יד, יב). מדבריו מתברר שיום יבוא והעמים כולם, גם אלו שלחמו בירושלים – סופם לבוא ולהשתחוות לפני ה' במקדש. ועם שלא יעלה – תבוא עליו מגפה: "והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחוות… תהיה המגפה אשר ייגוף ה' את הגויים אשר לא יעלו לחג את חג הסוכות".
הרב יששכר טייכטל הי"ד בספרו 'אם הבנים שמחה', מביא את מדרשי חז"ל דלעיל אודות התרשלות ישראל בימי שמואל ודוד מבניית המקדש שהביאה למגפה, ומדגיש שההתרשלות מלעלות ארצה ולבנות את בית המקדש בדור האחרון היא סיבת השואה.
לאור האמור נעשה נא את חשבון נפשנו: הרי לא נוכל להרים את עשר אצבעותינו כלפי שמיים ולומר: ידינו נקיות. חילול השם כיום במקום המקדש זועק לשמיים. השכינה זועקת מקודש הקדשים זה יותר מיובל שנים: עם ישראל אייכה? היכן קרבן התמיד? היכן העלייה לרגל? היכן קרבן הפסח?
חובת שר הבריאות להמשיך ולחפש תרופה למחלה להצלת עם ישראל ולהצלת העולם כולו ונאחל לו הצלחה בעניין זה. אך אל נשכח ואל ישכח השר הנכבד, כי "שר הבריאות" העליון הוא בורא עולם ומלואו; בידו להביא מגפה ובידו לעצור אותה. חובתך כיהודי להביא הצעה מעשית בפני ממשלת ישראל: חג הפסח מתקרב. יביא עם ישראל קרבן על גבי המזבח כבימי דוד – "והמגפה נעצרה".
הכותב הוא נשיא מכון המקדש וראש ישיבת המקדש
