יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

ד"ר שגיא ברמק

העורך הראשי של כתב העת השילוח

מגפת הקורונה אינה עונש, וגלובליזציה היא לא חטא

הטענה כאילו נגיף הקורונה בא לעולם בעקבות פשעי המודרנה היא חסרת בסיס וריאקציונרית. הלקחים שעלינו להפיק מהמצב לא יכולים להיות אלו שהבאנו מראש. תגובה למוטי קרפל

"טיבה המיוחד של המחלה היה למעלה מכל תיאור והיא תקפה כל אדם בעוז, העולה על כוח סבלו של הטבע האנושי […] הציפורים והחיות המהלכות על-ארבע הניזונות מבשר בני אדם לא קרבו כלל לגופות המתים, אף-על פי שרבים מהם לא באו לקבורה, או היו נספות אם טעמו מבשרם […] והנורא שבכל הרעה הזאת היה הדיכאון שתקפם כל אימת שהרגישו, כי החולי פקד אותם […] ורוחם לא הייתה עומדת בהם; ולא עוד, אלא שהיו מידבקים בו מתוך שטיפלו זה בזה והיו מתים כבני-צאן".

במילים קודרות אלו תיאר ההיסטוריון היווני הדגול תוקידידס את המגפה הגדולה שפקדה את אתונה בשנת 430 לפנה"ס, במהלכה של השנה השנייה של מלחמת הפלפוניס. למרות שבמגפה זו מצאו את מותם בין 75 ל-100 אלף איש – מספרים עצומים ביחס לדמוגרפיה של העולם העתיק – לא הייתה זו המגפה הקטלנית ביותר שידעה האנושות. רחוק מכך. לפי חלק מההערכות, המגפה היוסטיניאנית שהכתה באגן הים התיכון ובאירופה בין המאה השישית לשמינית גבתה את חייהם של קרוב למאה מיליון בני אדם, ו"המוות השחור" שהכה באירופה ובאסיה במהלכה של המאה ה-14 קטל למעלה מ-30 מיליון בני אדם בסין לבדה, זאת לצד הכחדתה של בין שליש למחצית מאוכלוסייתה של אירופה. נגיף הקורונה, לשם השוואה, גבה נכון לכתיבת שורות אלו את חייהם של למעלה מ-14 אלף איש.

קניון באינדונזיה, השבוע. צילום: EPA

יש לא מעט מן המשותף בין המגפה האתונאית, היוסטיניאנית והמוות השחור, אך מאפיין אחד חשוב ביותר לעניינינו: שלוש המגפות הללו עשו שמות באנושות טרם עלייתה של המודרנה. הבחנה זו הינה חשובה שכן היא מעמידה באור מפוכח את קביעתו השערורייתית של מוטי קרפל בטורו בסוף השבוע, לפיה מגפת הקורונה היא "מחלת הגלובליזציה".

אליבא דקרפל, משבר הבריאות העולמי שחווה האנושות הוא אינו אלא מחאה של "הגוף האנושי" נגד "אורח החיים הפוסט-מודרני" המאופיין בטשטוש הגבולות הלאומיים, בעיוותו של מבנה המשפחה, בתרבות של צרכנות ובאגואיזם אינדיבידואלי. ואולם, לאור המגפות שהכו באנושות בעת העתיקה ובימי הביניים – תקופות שהיו חסינות מפגעי המודרניזם והפוסט-מודרניזם – נכון לשאול את קרפל נגד מה בדיוק מחה אז הגוף האנושי? או שמא יהיה זה מופרך להסיק מסקנות חפוזות מהתפרצותן של מגפות?

במאמרו, קרפל אמנם כיוון את חיציו נגד העולם הפוסט-מודרני, אך למעשה תקף את מאפייניה של המודרנה עצמה. תיעוש, מסחר בינלאומי, אינדיבידואליזם צברני, התרופפות (אם כי לא ביטול) של מסגרות קהילתיות קשיחות – כל אלה ועוד מאפיינים את העולם המערבי מן העת החדשה המוקדמת ועד לימינו, והמתקפה על המאפיינים הללו היא בת קרוב ל-500 שנה. הרבה לפני הקורונה, קבוצות שונות תקפו, ממניעים שונים, בחמת זעם את עלייתה של העיר המערבית, את הבורגנות "תאוות הממון הממסחרת את ההוויה האנושית", את המטריאליזם והקפיטליזם המערבי, את התבונה והתועלתנות האירופית ואף את כיבוש הטבע על ידי המפעל התעשייתי. בעיני אויביה, הציביליזציה המערבית והמודרנה עצמה היא תופעה שאיננה טבעית, מלאכותית, החוטאת לטבעו של האדם. ביקורתו של קרפל אם כן על "אורח החיים הפוסט-מודרני" היא בסך הכול חולייה אחרונה בשרשרת ארוכה למדי של מתקפות שנכון יהיה לאפיינן כריאקציונריות.

העולם המודרני שהושבת זה עתה עקב התפרצות נגיף הקורונה, על אף שאינו חף מבעיות, הוא עולם מופלא של שפע ורווחה חומרית המאפשרים בתורם לתמוך בתרבות פנאי ענפה ובעולם רוחני עשיר, תורני ושאינו תורני. העולם המודרני הוא הישג יקר מפז שכולנו ירשנו והוא רחוק מלהיות מובן מאליו או חסין מפני פגעים. לא רק נגיפים מאיימים על שלמותו אלא גם רעיונות, ביניהם רעיונות המעלים על נס שוביניזם לאומי, בוז לסחר חופשי, ובאופן כללי רעיונות אשר עוינים את השקפת העולם הליברלית במובנה המקורי, כפי שבאה לידי ביטוי למשל בכתביו של אדם סמית.

העולם המודרני בהחלט מורכב ממשפחות גרעיניות, קהילות, חברות אזרחיות ומדינות לאום. אך זהו גם עולם המורכב מתנועה חופשית יחסית של אנשים, הון, שירותים, סחורות ורעיונות. זהו עולם שבו אדם יכול לנפנף בדגל ישראל ולחוש גאווה לאומית בו-בזמן שהדגל יוצר בסין ועל אף שעסקיו של אותו אדם הינם בינלאומיים באופיים. זהו עולם שבו האינטרנט והפלטפורמות של הרשתות החברתיות, שאינן מכירות בגבולות לאומיים, מאפשרות לכל אדם, כולל למוטי קרפל, לנגח את התנאים החברתיים והכלכליים שהולידו אותם.

אסונות אנושיים וטבעיים, ובכללם מגפות, תמיד מותירים צלקות על פני האנושות, והם בהחלט מהווים הזדמנויות לשידוד מערכות ולחשיבה מחדש. במובן זה, משבר הקורונה אינו שונה ממלחמה גדולה. ואולם הלקחים שעלינו להפיק לא יכולים להיות אלו שאיתם הגענו מראש מהבית, כמעין מסקנה מוכנה מראש. בין אם נרצה בכך ובין אם לא, אנחנו חיים בעולם מודרני וגלובלי שמתווה לנו גבולות גזרה ברורים למדי. כיצד להפוך אותו לטוב יותר לכמה שיותר אנשים הוא האתגר שניצב עתה לפנינו. שיח של חטאים ועונשים לא יעזור לנו כאן, כשם שהוא לא עזר לאתונאים שאת סבלם תיאר תוקידידס.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.