תמונות קשות של אכיפה משטרתית ניבטו אתמול (יום ב') ממהדורת החדשות של ערוץ 12. לא נעים לראות שוטרים עטויי קסדות ושכפ"ץ מפטרלים בסמטאות של שכונה חרדית, מפזרים בכוח מניין שעוד התעקש להתכנס. לא נעים, אבל הכרחי לגמרי. ברור לחלוטין שכוחות החוק מצילים פה את מי שמתעקשים להפר את התקנות, מפני איסור גבוה הרבה יותר של סיכון חיי הציבור.
אבל המהדורה נמשכת, ובתוך דיווח על המכה הכלכלית הקשה שהביאה עלינו המגפה הזו, מובא סיקור של מחאת העצמאים. עשרות מכוניות ניצבות זו לצד זו על חוף הים ואנשים עומדים לידן וצועקים, ואז תמונות מהמשך ההפגנה שהתקדמה אל ירושלים. גם שם הם יוצאים מהמכוניות, מתקהלים באופן שנוגד את כל ההנחיות שנועדו להציל חיים. אבל בדיווח, אין הפעם התייחסות להפרה הזו. אין קריאה לעצמאים הכואבים ללכת להפגין מהבית.

כי במדינה היהודית-דמוקרטית שהוקמה כאן, יש מדרג קדושה בערכים. והוא לא נוטה לכיוון המסורת. למרות שעת החירום הזועקת אליה נקלענו, מתקשים נבחרי הציבור לומר בפה מלא ובמילים ברורות: אסור עכשיו להפגין. אסור לקיים משמרות מחאה. מי שמצטופף כך בגלל זכויות הפרט הוא סכנה לבריאות הציבור לא פחות ממי שמתעקש לשמור על זכויות הדת.
היהדות לא תמות, ממהרים לסנוט פה ברשתות החברתיות – גם אם אבלים לא יאמרו קדיש במניין, גם אם לא תשמעו קריאה בתורה. ובכן, גם הדמוקרטיה לא תלך לעולמה כל כך מהר. גם אם מופעלים אמצעי מעקב טכנולוגיים, גם אם ההפגנות תהיינה וירטואליות. המחשבה כאילו מאן דהוא מנצל במכוון את שעת הדחק הזו כדי לבצע מהפך בשיטת השלטון, היא מטורפת ממש כמו המחשבה כאילו מישהו מנצל אותה כדי לעקור את האמונה. זו סופגת מכה וזו סופגת מכה, אבל עכשיו זמן פיקוח נפש. שתיהן תשובנה לשגשג, גם זו שתקשורתית קדושה יותר.
מותר להתווכח – אסור לעוות
"במערכת הביטחון ישנה הערכה מדוקדקת שהחלת ריבונות או סיפוח זו עלות של 52 מיליארד שקלים בשנה", הזהיר אמנון אברמוביץ' בפתח מהדורת חדשות 12 שלשום. כי הרי, אם חלילה מתגבשת הסכמה לחופש הצבעה בממשלת המרכז שנרקמת פה, זה עוד עלול לקרות. מרצונם החופשי ובדעתם ההגיונית, עוד עלולים חברי הממשלה החדשים לאשר את החלת החוק ביו"ש בה הכירו האמריקנים. החיבור העמוק הזה לחבלי מולדת עוד עלול חלילה להתממש.

ובכן, מדובר פשוט בשקר. ההערכה התקציבית התפלצתית הזו, לא מבוססת על "מערכת הביטחון", אלא על ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל". גוף פוליטי אזרחי, ששם לעצמו מטרה לעצור כל מהלך של החלת חוק ישראלית ביו"ש. והסכום הספציפי הזה, הוא זה בו הם נוקבים במידה וישראל תעניק מעמד של תושב קבע ישראלי, לכל ערביי יהודה ושומרון. עניין שלא עומד כעת על הפרק ובטח לא כלול בתכנית האמריקנית. "התוספת התקציבית השנתית בגין סיפוח איו"ש כולה והענקת מעמד 'תושב קבע' ל-2.6 מיליון פלסטינים תעמוד על כ-52 מיליארד ש"ח בשנה. החל מקצבאות הביטוח הלאומי, מענק לידה, קצבת ילדים, חיסכון לכל ילד, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבאות נכות ואזרח-ותיק, שרותי בריאות (כולל חברות באחת מקופות החולים), תקצוב מערכת החינוך, שירותי רווחה ועוד – הרי שמדובר בעלות שנתית של כ-50 מיליארד ש"ח לאחר קיזוז ההכנסות הצפויות. יחד עם תוספת נדרשת לתקציב הביטחון – מדובר בהוצאה שנתית של כ-52 מיליארד", נכתב בדו"ח של הארגון האזרחי.
מותר לומר – "אני חושב שריבונות היא רעיון לא טוב". מומלץ אפילו להתווכח. אבל לעוות את המציאות והנתונים באופן כל כך נלוז, זה פשוט חסר טעם.