בטורה ציטטה הודיה כריש חזוני את דו"ח "מפקדים למען ביטחון ישראל" בדבר ההשלכות הכלכליות של מהלכי סיפוח. כריש חזוני הציגה תמונה לפיה עלות מהלכי הסיפוח תהיה מצומצמת ולא תעמוד על 52 מיליארד ₪ כל שנה, כפי שנקבע על ידי מיטב הכלכלנים שתרמו לדו"ח.
הטענה הזו צודקת אך ורק במידה וישראל תחליט על קידום משטר אפרטהייד אכזרי, בו היא מספחת שטח, מבלי לתת כל שירות לתושביו ובכך יחסכו מאיתנו עלויות מערכת החינוך, הבריאות, הביטוח הלאומי, קצבאות הילדים, הזקנה והנכות, דמי האבטלה ואפילו מענק הלידה למיליוני הפלסטינים. אין כמו עידן הקורונה כדי להמחיש את המשמעויות הכלכליות של קריסת מערכות אלה.
מה שלא יחסך מישראל עם החלטת סיפוח זה הפסקת המימון של המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, אשר מממנות צרכים אלה מאז נחתם הסכם אוסלו. ברגע שישראל תנקוט בסיפוח חד-צדדי אשר בפועל יבטל את אותה מחוייבות.
"סיפוח חלקי" הוא אשליה. ברגע שישראל תנקוט במהלך סיפוח חד-צדדי, ויהיה היקפו נרחב או מצומצם, היא תניע תגובת שרשרת שספק אם נוכל לשלוט בה, כולל התפרקות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים וקריסת הרשות הפלסטינית. בהעדרם, וכדי למנוע מהחמאס מלנצל את הואקום הביטחוני, נחויב בהשתלטות ישראלית מלאה על כל שטחי יהודה ושומרון וישראל תאלץ לקחת על עצמה את ניהול ומימון חיי 2.6 מיליון פלסטינים, אם תרצה בכך, אם לאו.
מעבר לעלות הכלכלית הישירה, גם לצורך להכניס את כוחות צה"ל לכל סמטה בערים, בכפרים ובקסבאות תהייה עלות, כמובן כלכלית אך מעבר לכך ביטחונית וחברתית. שיעבוד צה"ל למשימות בט"ש ושיטור לא תותיר כוחות למוכנות מול אויבים כמו סוריה והחיזבאללה מצפון ואיראן ממזרח. ממצאי ועדות החקירה בעקבות מלחמת לבנון השנייה כבר הצביעו על מחיר הפריסה בשטחים במונחי מוכנות למלחמה.
בנוסף, צעדי הסיפוח יובילו להידרדרות מערכות היחסים הביטחוניים של ישראל עם שכנותיה. בראש ובראשונה אבדן העומק האסטרטגי שמעניקה ירדן מול איראן, ואולי גם שיתוף הפעולה עם מצרים מול גורמי טרור בסיני, יהיה מחיר כבד.
החיבור העמוק לחבלי המולדת איננו נחלתה של כריש חזוני בלבד, אבל אסור שהחיבור שגם אנו שותפים לו, יהווה תירוץ למהלכים חסרי אחריות, יקרים ומסוכנים.
מובן מאליו שממשלה במדינה דמוקרטית רשאית לפעול למימוש תפיסת עולמה. אך אסור לה לקחת סיכונים כה חמורים טרם בחנה את משמעותם וקיימה דיון פנימי מעמיק בכנסת ודיון חיצוני ופומבי עם העם כולו.
די לנו בצרות המתרגשות עלינו שלא מרצוננו, כמו משבר הקורונה. אל לנו לייצר משברים מיותרים. אזרחי ישראל החווים כעת את המשבר הבריאותי והכלכלי החמור ביותר ב-72 שנות קיום המדינה, עלולים למצוא את עצמם בסיומו, מובלים על ידי הממשלה למשבר נוסף, והפעם לא כזה שנכפה עלינו, אלא שהבאנו על עצמנו.
מאחר שאת מחיר הרפתקת הסיפוח ישלם העם, חייבת הממשלה להבהיר שתי סוגיות: האחת, מה הרווח לביטחון הלאומי מסיפוח שטחים שהם ממילא בשליטתנו, המצדיק את כל הסיכונים הללו? והשנייה, מה היא אסטרטגיית ההיחלצות מהתסבוכת הביטחונית, הכלכלית, המדינית והאחרת שתיווצר כתוצאה למהלך סיפוח חד-צדדי?
אריה פלמן מראשי מפקדים למען ביטחון ישראל, ולשעבר המשנה לראש השב"כ.
