שיר השבוע: חֵרוּם וּמְחִירוֹ

כְּבֵדִים וְהוֹלְכִים צַעֲדֵי הַחֵרוּם,
אֲבָל בְּמוֹעֵד לֹא רָחוֹק יְסִירוּם.
מִפֶּה וּמֵאַף יֻפְשְׁלוּ מַסֵּכוֹת,
הַבּוּרְסָה תַּחְזֹר לְעַצְמָהּ לְפָחוֹת,
הַשּׁוּק יִמָּלֵא וְתֵהֹם הַכִּכָּר,
בַּכְּבִישׁ הַתְּנוּעָה שׁוּב תִּנְהַר עַד פְּקִיקָה,
רֵעִים אֲהוּבִים יִתְחַבְּקוּ בָּרְחוֹבוֹת,
מִילְיוֹן מֻבְטָלִים יַחְזְרוּ לַעֲבֹד –

עַד אֹפֶק פְּרוּסִים אֶמְצְעֵי הַחֵרוּם
אֲבָל בְּמוֹעֵד לֹא רָחוֹק יַתִּירוּם,
וְאָז נְגַלֶּה, בְּרִיאִים וּשְׂמֵחִים,
שֶׁעַל הַחֵרוּם מְשַׁלְּמִים עוֹד מְחִיר.

מְחִיר הַחֵרוּם יִמָּרֵחַ אָרֹךְ.
מָרוֹר הַכָּרוּךְ בְּמַצָּה חַסְרַת רֹךְ.
שָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת תַּשְׁלוּם, וְאַחַר כָּךְ רִבִּית
עַד עֵת שֶׁמֵּעֵבֶר הֶשֵּׂג הַמַּבִּיט.

חַלּוֹן שֶׁל אַחַת לְמֵאָה יִנָּעֵל
בֵּין אֶרֶץ־ לְבֵין מְדִינַת־יִשְׂרָאֵל,
וְשֶׁמָּא כְּבָר לֹא יִפָּתַח בּוֹ חָרִיץ
עַד שֶׁיֵּלֵךְ טְרַאמְפּ וְיַגִּיעַ פָּרִיץ.

לֹא רִבּוֹנוּת וְלֹא רֶבַע סִפּוּחַ,
אֲבָל יֵשׁ מִגְזָר שֶׁיִּזְכֶּה לְטִפּוּחַ,
יִזְכֶּה לְנִפּוּחַ חֶשְׁבּוֹן טַבּוּרִי.
אֵיזֶה מִגְזָר? הַצִּבּוּרִי.

בַּפְּרַקְלִיטוּת יְמֻסַּד הַמֶּרֶד
וּבְבָגָ"ץ תְּקֻבַּע הַצַּמֶּרֶת:
יָשׁוּבוּ שׁוֹפְטָיו כְּבָאַחְרוֹנָה
לִתְפֹּס אֶת רָשׁוּת הַמְּחוֹקֵק בִּגְרוֹנָהּ.

הַכֹּל לְרַצּוֹת מַחֲנֶה חָמוּץ –
אַךְ הוּא, כָּךְ אוֹ כָּכָה, יַרְגִּישׁ מִחוּץ.
עָדִיף עַל בְּחִירוֹת בְּעוֹד נֶגֶף מַכֶּה, אַךְ
מֻצְדָּק, וְצָרִיךְ,
לְהִתְמַקֵּחַ.

בְּאֶרֶץ סִין

בְּאֶרֶץ סִין חַי פַּן־גּוֹ־לִין,
אַךְ יוֹם אֶחָד עֻטַּר
בִּנְגִיפִין מְעֻגָּלִין.
לְמַזָּלוֹ אֻלְתַּר

כְּאֹכֶל בְּדוּכַן רְחוֹב,
וּמִכְּאֵבָיו נִפְטַר.
חֲצִי עִיר נִתְקְפָה מַכְאוֹב
אַךְ הַסִּפּוּר הֻסְתַּר.

מִשֶּׁהִזְהִיר מִן הַמֵּמִית
רוֹפֵא – מִיָּד פֻּטַּר,
כְּדֵי שֶׁסִּין הָעֲמָמִית
תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת קַטָּר.

פָּרַץ הַנֶּגֶף מֵחוֹמוֹת,
אִסּוּר הַסּוֹד הֻתַּר.
עוֹלָם שָׁלֵם הֵחֵל לִלְמֹד
מִשְׁנָה מִן הַמִּשְׁטָר,

מִשְׁנַת נְגִיף לְאֵין חָסִין
שֶׁלַּמַּלְכוּת הֻכְתַּר.
וּפַּנְגּוֹלִין בְּאֶרֶץ סִין
הָיָה לְחוּבֵּיי סְטָאר.