יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אנשי הר הבית משוגעים לדבר אחד

רק מי שבא מראש בהנחה שהר הבית הוא הערך המרכזי ביהדות, יגיע למסקנה שכל סיפורי המגפות מדגישים את חשיבות המקדש. מה נעשה שזה פשוט לא נכון? תגובה למאמר "ותיעצר המגפה" של הרב ישראל אריאל

במסכת שבת (לא, א) מגיעים שלושה בני אדם לשמאי ולהלל כדי להתגייר. שמאי דוחה את כולם, ובשני המקרים האחרונים הוא "דוחף באמת הבניין שבידו" גוי שביקש ללמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת, וגוי שרצה להתגייר על מנת שיהיה כהן גדול.

מה מסמלת "אמת הבניין"? לפי המהרש"א, "דחפו שמאי באמת הבניין… משום שרמז לו כמו שהבניין אי אפשר לו לעמוד ביסוד אחד כן התורה רחבה במצוותיה אי אפשר לה ליתן יסוד אחד. וכן רמז לו לקמן באמת הבניין גבי 'על מנת שיעשוני כהן גדול' דאין התורה עומדת על יסוד הכהונה לבד".

צילום: EPA
מרכז דוידסון שבכותל הדרומי למרגלות הר הבית. צילום: EPA

זאת אומרת, שמאי מרמז לנוכרים שאי אפשר להגביל את תורתנו הקדושה לרעיון אחד. יש לנו המון ערכים חשובים – חסד, תלמוד תורה, אמונה, מסירות נפש, שמירת שבת וכדומה, ואי אפשר להתרכז רק באחד מהם. זה כמו בניין שצריך להישען על כמה יסודות ולא על אחד בלבד.

לצערנו יש הרבה קבוצות דתיות שלא מבינות זאת. יש חב"דניקים שכל דבר תורה שלהם חוזר לרבי או למשיחיות. יש ברסלברים שאצלם כל דבר תורה חוזר לחשיבות האמונה. בעולם החרדי, תלמוד תורה הפך לערך דומיננטי מעבר למידה הראויה. אצל דתיים ליברליים, ייתכן שכל תורתם מתרכזת בחסד ובצדק חברתי. אצל אנשי המגזר הדתי־לאומי שומעים לפעמים שכל ספר בתנ"ך מדגיש את חשיבות ארץ ישראל. אין ספק שארץ ישראל היא ערך נפוץ בתנ"ך, אבל היא אינה הנושא של ספר משלי או של מגילת קהלת. מי שכל הזמן מדגיש את אותו הרעיון מעוות את היהדות.

יש שמגינים על אלו שמשוגעים לדבר אחד בטענה שהם מאזנים את שאר העם. כלומר, אם אף אחד אינו מדגיש את מצוות שעטנז, אז אדם אחד מחליט שהוא ידבר על כך בכל שיחה. לדעתי זו טעות. דרוש איזון לא רק בעם ישראל בכללו אלא גם אצל כל יחיד ויחיד. אם אדם מעביר תמיד שיעורים באותו נושא, התורה שלו מתעקמת.

ראינו דוגמה לכך במאמר של הרב ישראל אריאל לפני שבועיים. להבנתו, כל מגפה בתנ"ך נובעת מכך שעם ישראל איננו נאמן מספיק לבית המקדש. לכן הגיע וירוס הקורונה כעת, ולטענתו, השואה באה בשל התרשלות לעלות ארצה.

ראשית יש לבקר את היומרה להבין במדויק את השגחת ה' במקרים האלה. ואם כבר מחפשים הסבר, האם באמת חוסר רצון לעלות ארצה מצדיק את הסבל הנוראי של השואה? האם הרב אריאל מאמין בא־ל צדיק וישר? לפעמים עדיף בהרבה להישאר עם שאלה מלסמוך על תשובה גרועה. קשה גם לקבל את הרעיון שהרבה איטלקים וסינים צריכים למות כי עם ישראל אינו עולה להר הבית.

שנית, הקביעה שלו אינה נכונה. בסיפור בעל פעור (במדבר כה א־ט) פורצת מגפה שכלל איננה קשורה ליחסנו למקדש. החטא שם הוא צירוף של עבודה זרה ופשע בתחום המיני. ברור שקיימים חטאים אחרים שאף הם מביאים למגפות.

במרד קורח (במדבר טז) פורצת מגפה; הרב אריאל טוען שהחטא הוא שקורח "הקהיל את העדה נגד אהרן הכהן כדי לרשת את מקומו במשכן". כמובן קיימת דרך אחרת להבין את החטא.  הרמב"ן, שהרב אריאל בעצמו מצטט חלק אחר מפירושו לאותו פסוק (טז, כא), מסביר: "ונתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם". זאת אומרת, החטא הוא חתירה תחת הסמכות הראויה ולא זלזול במקדש.

בסיפור המגפה בסוף ספר שמואל ב' (פרק כד), הרב אריאל בונה את פרשנותו על מדרש אחד שטוען שהחטא של העם היה שלא תבעו את בניין המקדש. בפסוקים עצמם ברור שהחטא של דוד היה במפקד העם, ולא מובן מה בדיוק היה החטא של עם ישראל. נראה שהשם כועס על עם ישראל, אבל כלל לא ברור למה. “ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמור לך מנה את ישראל ואת יהודה" (כד, א). בקשר לחרון האף, רש"י אכן כותב "לא ידעתי על מה". אין רמז ברור מה היה החטא של העם. הרד"ק מציע שאולי העם חטא בסתר. אברבנאל ובעל מצודת דוד מזכירים את חטאם בכך שהשתתפו במרד אבשלום ובמרד שבע בן בכרי. זאת אומרת, המפרשים המסורתיים אינם רואים כאן עונש על יחס לא נכון למקדש.

הדוגמה האחרונה של הרב אריאל היא נבואה משיחית מספר זכריה. שם כתוב: "ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגוף ה' את הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות" (יד, יח). נדמה לי שעלייה למקדש כאן מסמלת הכרה במלכות השם באופן כללי ולא מצוות ספציפיות של עלייה לרגל או מורא מקדש (פסוק ט, למשל, מדגיש את מלכות ה' בארץ). אם כבר מגבילים את הרעיון למצווה מסוימת, אפשר לומר שהמצווה שמונעת מגפה היא חגיגת חג הסוכות.

רק מי שבא מראש עם ההנחה שהר הבית הוא הערך המרכזי ביהדות יגיע למסקנה שכל הסיפורים האלו מדגישים את חשיבות המקדש. מה נעשה שזה פשוט לא נכון? האמת היא שגם אם נקבל את ההנחה של הרב אריאל, אפשר לטעון שמורא מקדש בזמננו מחייב אותנו דווקא לא לעלות, כי איננו מצליחים לעשות זאת בכבוד הנדרש.

בכל מקרה, ניכרת כאן הבעיה של החד־צדדיות ושל ההדגשה התמידית של רעיון אחד. בסופו של דבר זה מביא לעיוות של התורה ולפעמים אפילו לחילול השם מצד מי ש"יכולים להסביר את השואה".

הכותב הוא ראש ישיבת אורייתא לבני חו"ל

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.