מי שהמציא את הביטוי "ישן כמו תינוק" היה כנראה רווק זקן, ומי שהמציא את הביטוי "מסודר כמו מבצע צבאי" היה בוודאי ג'ובניק. לתינוקות יש שינה איומה, ומבצעים צבאיים הם בלגן נורא. מה שכן, ההכנות למבצע צבאי צריכות להיות מסודרות מאוד. חייבים לתכנן היטב ולחשוב על כל פרט, גם אם יודעים שהמציאות ודאי תזמן הפתעות לא מתוכננות. בזכות התכנון המסודר, ההפתעות לא מחריבות את הביצוע.
דווקא מי ששואף קדימה צריך לזנק מתוך נקודת מוצא מסודרת מאוד. אולי בגלל זה ילדים אוהבים כל כך סדר. ילדים אינם מסודרים – קשה להאמין איזה חורבן הם מחוללים במטבח בכל ארוחה – אבל הם מצפים שהסביבה תספק להם סדר קבוע. הם אוהבים אותם שירים, אותם סרטים, אותם טקסי הרדמה, אותן ארוחות, ואוי ואבוי אם האורז ייגע בשניצל בתוך הצלחת. דווקא משום שהעתיד מזמן להם הפתעות כבירות בכל יום, הם רוצים לצאת אליו מתוך סדר קבוע ונתון.
לסדר טוב יש כנפיים. הוא מבטא הכנה נפשית לקראת יעד עתידי. חִשבו על הורים צעירים, המסדרים את הילקוט של בנם הבכור בערב יום הלימודים הראשון של כיתה א'. כמה תקוות וחלומות גנוזים בסדר הזה, במחברות העטופות יפה ובעפרונות המחודדים היטב. כאשר הבית נקי ומסודר בערב פסח, אנחנו עוצמים את עינינו וחולמים על השמחות שאליהן אנחנו מייחלים בבית הטוב הזה. סדר טוב הוא תמיד הכנה לחלום.
את הפיוט הקצר והיפה "חסל סידור פסח" כתב החכם הצרפתי ר' יוסף טוב עלם, בן המאה ה־11. "טוב עלם", כלומר: נער טוב, הוא תרגום עברי לשם משפחתו הצרפתי בונפיל (Bon-fils). ייתכן שבמקור זהו גלגול צרפתי לכינויו המקראי של יוסף הצדיק: "בן פורת".
למעשה, הפיוט "חסל סידור פסח" שייך במקורו לשבת הגדול. פירושה המקורי של השורה "כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו" הוא: כפי שזכינו להתכונן לחג הפסח בשבת הגדול, כן נזכה לחגוג אותו. דניאל גולדשמידט פירש שכאשר העתיקו את הפיוט להגדה, השורה הזו קיבלה פירוש חדש: "אחרי שזכינו לסדר היום את מצוות החג, יהי רצון שנזכה לזה שוב".
עצם מושג הסדר, ערכו והצורך שבו, אינם מספיק מוערכים בחברה שלנו. אם כבר מדברים על סדר עושים זאת בדרך כלל בנימה שלילית, כאילו "הסדר הקיים" הוא שורש כל רע בעולמנו החברתי
אך ייתכן שהפירוש המקורי נותר בעינו. "לסדר" כאן פירושו כנראה "להכין"; וכשם ששבת הגדול היא הכנה לחג הפסח, כך חג הפסח של ימינו הוא הכנה לחג שנחגוג כשייבנה המקדש, במהרה בימינו.
עצם מושג הסדר, ערכו והצורך שבו, אינם מספיק מוערכים בחברה שלנו. אם כבר מדברים על סדר עושים זאת בדרך כלל בנימה שלילית, כאילו "הסדר הקיים" הוא שורש כל רע בעולמנו החברתי. אנשים קוראים: קחו מאיתנו את הסדר, תנו לנו חופש מוחלט. אבל צדק האדריכל האגדי לה קורבוזיה, כשאמר שאנשים צריכים "מרחב ואור וסדר" כמו שהם צריכים לחם ומקום לישון בו. בזמנים של מצוקה, כאשר השגרה הרגילה מופרעת, אנו מבינים טוב יותר עד כמה נחוץ לנו סדר.
סדר פירושו תבנית, אבל אין פירושו קיפאון. את זה מלמד אותנו הפיוט הנפלא של ר' יוסף טוב עלם. שהרי אצלו הפועל "לסדר" רומז תמיד על הכנה לעתיד, על תקווה לעתיד, על מבט הלאה ולמעלה. "כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו". הסדר הגאוני של ליל הסדר, הארכיטקטורה המדויקת של הלילה הזה, המצוות המפורטות והטקסטים הקבועים, כל אלו מרמזים על השלב הבא. בליל הסדר אנו מכינים ציוד נפשי שישמש אותנו בכל השנה כולה. ציוד חינוכי – מה לענות לבן הזה ומה לענות לבן אחר, ציוד רוחני, ציוד מסודר של זיכרונות ומנות קרב של חלומות.
אבא שלי, זיכרונו לברכה, היה חוזר ומספר בכל שנה איך בילדותו היו אנשים יוצאים לרחובות ורוקדים ביום העצמאות בשמחה ספונטנית. אחרי כמה שנים זה נעלם. השמחה הספונטנית גוועה כליל, ופינתה את מקומה לזמרי־על, שעוברים בין במות העצמאות במסוקים. ובניגוד לזה, היה אבא אומר, בליל הסדר יהודים שמחים גם אחרי 3,500 שנה, וגם בלי זמרים. זה מפני שלליל הסדר יש סדר: מצוות והנחיות ברורות, שמייצרות נקודת זינוק נחוצה לשמחה מתחדשת.
כאשר נזכה הלילה לסדר אותו, גם אם לא כפי שהיינו רוצים, יהי רצון שכּן נזכה לעשותו בשנה הבאה בשמחה שלמה, עם כל משפחתנו, ובעזרת השם – גם כשייבנה בית המקדש. ואף אז נוסיף לומר אותו פיוט. כי גם הסדר של בית המקדש, שיהיה משוכלל ושלם יותר מזה שלנו, ימשוך אותנו הלאה ולמעלה, עוד ועוד.
