מצד אחד, זו עת שבה כולם רוצים להתעדכן. מצד שני, כל מה שהוא לא המגפה והמשבר שסביבה, לא ממש מעניין. אבל כמה כבר אפשר לדבר רק על זה?
וכך קורה שלצידה של האקטואליה ה'קשה', על נתוני הנפטרים והמונשמים, על המובטלים, המחלימים והכמיהה לביצים, יש מאמץ ניכר לתת גם את הזוויות ה'רכות' יותר של העולם החדש שנקלענו אליו. למשל, כתבה בחדשות 13 שמתריעה מפני תופעה בלתי נעימה בעליל: חיות מחמד שננטשות בהמוניהן בימים אלו בידי הבעלים. או מאידך, כתבה בחדשות 12, שטוענת כי הכלביות כבר ריקות מנביחות שכן מספר אימוצי הכלבים בשבועות האחרונים מרקיע ושובר שיאים.
מבולבלים? אין באמת סיבה. הכול עניין של נתונים מצומצמים ופרשנות. בחדשות 13 ניסו לתת נגיעה אקטואלית, ופצחו במקרה העצוב של טיגריסית בשם נדיה שחיה בגן החיות המופלא שבברונקס, ונמצאה חיובית לנגיף (מי למען השם בזבז עליה בדיקה בניו-יורק הנאבקת על חייה? לא ברור). אמנם ארגון הבריאות העולמי טוען כי חיות לא יכולות להדביק בני אדם, אבל בכל זאת, כך מתפתלת הידיעה, יש חשש כעת בקרב ההולכים על שתיים כי אלו שעל ארבע ידביקו אותם. או-אז פנו שם לאישה נחמדה מ"תנו לחיות לחיות", שמספרת על שיחות טלפון רבות שמגיעות לאחרונה ממשפחות שרוצות לנטוש את בעל החיים שהן מגדלות.
לעומת זאת, בחדשות 12 אומרים כך: בימים הראשונים של המשבר, הייתה נטישה של חיות מחמד. אולם כעת, עם התארכות הזמן בבית והשעמום, דווקא מתרבים האימוצים (שלא לדבר על כך שטיול עם כלב הוא סיבה ליציאה החוצה. גם בכתבה לא דיברו על כך משום מה). מנהל השירות הווטרינרי של אשכול גליל מזרחי מדווח שם על ביקוש גבוה, וכך גם הדובר של 'צער בעלי חיים'. ולראייה, מציגים על המסך כלובי כלביות ריקים מיושביהן שמצאו בית חם.
אלו ואלו מציגים מציאות, אלו ואלו מסתמכים על דוברים שממחישים אותה. והנמשל, די ברור. לא פעם, גם כשהעובדות נכונות והמרואיינים מציגים את מראה עיניהם, הסיפור העיתונאי לא מדויק. וזה קורה לא רק בעניינים שוליים כמו המצב בכלביות, אלא גם בכאלו שיש להם השפעה מהותית על חיינו. ובדיוק בגלל זה צריך ריבוי קולות בתקשורת.
אנשי חדשות 13 חוששים בימים אלו מגל קיצוצים שעומד לבוא עליהם. חשש מוכר שמנקר בבטן כמעט לכל עיתונאי. אבל ברשתות החברתיות הם קיבלו יותר קיתונות לעג מאנשי ימין שלא יצטערו אם ייסגרו, מאשר אמפתיה. וזה חבל. אבל אז בתגובה לכך צייצה כתבת 13 חן ליברמן ש"לא משנה כמה יראיינו את ריקלין, לעד נישאר הדמון". ועם כל ההזדהות עם חרדות הפרנסה של עמיתים למקצוע, חוכמת ההמונים לגמרי מובנת. כי כל עוד אנשי ימין "מתארחים" באולפנים ש"שייכים" לצד אחד, זה פשוט לא יעבוד.
ריבוי קולות אין משמעו שנותנים גם לימנים במה. משמעותו האמיתית היא שכולם אמורים להרגיש בבית באולפנים המרכזיים. לא כי זה הוגן יותר, אלא כי עבור מי שמתיימר להיות כלי תקשורת נטול פניות, זה פשוט שירות טוב יותר ללקוח. זו עוד זווית מבט, שנותנת תמונה מדויקת יותר של המציאות.
