אם כבר מימונה בבית, אז לפחות עם טיפקס. היה כיף לגלות אתמול על המסך של 'כאן 11' את קובי אוז והחבורה האנרגטית שלו, בשידור חוזר של הופעה באשדוד, מימים טובים יותר. ברמה האישית, אני יכול לראות הופעה של טיפקס כמעט כל ערב. אבל במימונה, גם מי שלא נמנה על מעריצי טיפקס, יודה שזו ממש כפפה ליד, או מסיכה לפה. טיפקס, בדיוק כמו המימונה, היא תופעה שהתחילה בפריפריה וכבר מזמן כבשה את המרכז.
למי שלא מכיר את ההיסטוריה, טיפקס, שהוקמה בסוף שנות השמונים, הייתה שיתוף פעולה ראשון בין שדרות לקיבוצי שער הנגב. אוז מספר בהופעותיו שהשם טיפקס ביטא רצון למחוק את הגבולות בין שדרות לקיבוצים. לפחות מבחינה מוזיקאלית, אפשר לומר שהמשימה הזאת בוצעה בהצלחה.
אמש (ד'), בהופעה ששודרה בשידור חוזר, התענגנו בין השאר על 'עבודת כפיים' מהאלבום האחרון שבו אוז שר על "סופר מימונה, מיני מימונה ומיקרו מימונה", על 'התחנה הישנה' המיתולוגי שפותח כל הופעה של טיפקס, ועל 'נשיקה לדוד', השיר המתוק שמתמצת נהדר את סיפור יחסי הדור הראשון והשני של העולים ממרוקו ומשאר ארצות האיסלאם.
בסוף ההופעה שרו קובי אוז, יחד עם חיים אוליאל, המנטור שלו מלהקת שפתיים, את השיר 'בתוך נייר עיתון' במרוקאית ובעברית. תקשיבו למילים של השיר הזה, אחד משירי המחאה החברתיים היפים ביותר של טיפקס, ותראו כמה שהם מתארים יפה את המציאות שלנו בחודש האחרון. "הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון… חיים בתוך קופסה של שימורים אצלנו במטבח". הרי כבר כמה שבועות שאנחנו חיים בתוך קופסה, נעים בין המטבח לסלון, מסתכלים בעיתון וממלמלים את הפזמון: "איה אה לא עלינו, הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו"….
חוץ מלצפות בהופעה של טיפקס, כדאי גם, למי שעוד לא צפה, לראות את השיר שהעלתה הלהקה בימים האחרונים לכבוד מימונת הקורונה שנכפתה עלינו. חברי הלהקה היו אמורים לחגוג את המימונה במועדון הבארבי. במקום זה, בלי חזרות, עם המיקרופונים של הפלאפונים, הם הקליטו גרסת זום ביתית לשיר האירוח האגדי 'אהלן וסהלן אהלן ביקום'. תרבחו ותסעדו!
