אחת השאלות המטרידות בימים אלו כל ישראלי היא "מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן?" בוקר וערב אנחנו מתבשרים על פגישות משא ומתן בין הליכוד וכחול לבן, מדי פעם אנחנו מתבשרים גם על פיצוצים, אבל מה שהיה נראה לפני שלושה שבועות כמו משהו שיסתיים תוך שעות נמשך ונמשך ללא קץ. טיוטות מוחלפות, הסכמים מנוסחים, אבל סגירה של המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן אפילו לא נראית כרגע באופק.
נכון לרגע זה נראה שמי שמעכב את סגירת המשא ומתן וחתימה על ההסכם הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה הרושם העולה מטענות אנשי כחול לבן, וגם תגובות הליכוד, למעשה, אינן סותרות אותו. מתקבל הרושם שראש הממשלה חושש מלחתום על ההסכם, אפילו אם המשמעות של אי חתימה כזו תהיה התגלגלות למערכת בחירות נוספת. השאלה הקשה היא כמובן: למה?
החשדנים יטענו ודאי שראש הממשלה קורא את הסקרים ומעוניין בבחירות רביעיות, שיעניקו לו ממשלת ימין, שבה לא יהיה תלוי בחסדי גנץ ולא יאלץ להסכים לשום רוטציה. העניין הוא שנתניהו אולי תחמן, אבל לא אידיוט. גם הוא יודע שהסקרים המעניקים 64 מנדטים לגוש הימין עלולים להתפוצץ לו בפנים מהר מאוד. מדינת ישראל שוקעת ממש בימים הללו לתוך אחד המיתונים החריפים בתולדותיה, יחד עם כל העולם. אף פוליטיקאי שעיניו בראשו לא מעוניין בבחירות במצב כזה.
אז מה כן הסיבה? תשובה מוחלטת אין, אבל תשובה חלקית בהחלט יש. מתברר שנתניהו מפחד שכל ההסכמות בינו לבין כחול לבן, הקשורות במעמדו, וכן אלו הנוגעות למערכת המשפט "כתובות על הקרח". למה בעצם? בגלל החשש מהתערבות בג"ץ.
נתחיל במעמדו של נתניהו. כזכור, מתווה הרוטציה בנוי כך שנתניהו יהיה ראש ממשלה חצי קדנציה, ובאותו זמן בני גנץ יהיה ממלא מקום, ובמחצית השנייה של הקדנציה התפקידים יתחלפו. לאפשרות שבג"ץ ימנע מנתניהו להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה בחצי הראשון של הקדנציה נמצא מענה בהסכם – ישראל פשוט תלך לבחירות. אבל מה יקרה אם השלב הראשון יעבור בשלום, אך את המשך כהונתו של נתניהו כשר ומ"מ ראש הממשלה בג"ץ ימנע? מה יאפשר אז לנתניהו לכפות בכל זאת את ביצוע ההסכם? איך ניתן יהיה לוודא שבג"ץ לא מסכל את הביצוע כביכול בחסות "הלכת דרעי-פנחסי-הנגבי"?
נעבור למערכת המשפט. בניסיון לא לשמוט לחלוטין כל השפעה של הימין על בחירת השופטים לבית המשפט העליון עלו כל מיני פתרונות יצירתיים במשא ומתן. אולם, החשש הוא שברגע שהפתרונות הללו יעמדו במבחן בג"ץ, בית המשפט יפעל על מנת לסכל אותם. האם אז יסכימו בכחול לבן לגבות מהלך חקיקה שיעניק גיבוי חוקי להסכמות? כרגע זה לא נראה ככה.
לכן, אם אתם שואלים את עצמכם מה בעצם מעכב את חתימת ההסכמים, יתכן שהתשובה האמתית נמצאת לא בחדרי המשא ומתן ולא בלשכות השונות בכנסת ובמשרד ראש הממשלה, כי אם דווקא באולמות בית המשפט העליון. כן, אותו בית משפט עליון שפתח את המשבר הפוליטי הנוכחי בפסיקה בנושא חוק הגיוס, הוא אותו בית משפט שכרגע מקשה על סיום המשבר. הוא ולא אחר.
