בימים האחרונים התוודענו שוב לדמותו המרתקת של נתניהו. מצד אחד המנהיג הבינלאומי, החבר הטוב של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מי שראשי מעצמות מוכנים לקבל בהתראה של יום, ושראשי מדינות עומדים בתור בדאבוס כדי להיפגש איתו. מצד שני ראינו את ראש ממשלת ישראל שמסתבך בחמדנות, נהנתנות ותכסיסנות זולה, שסובב את עצמו בחברים עשירים ורודף אחרי טובות הנאה מפוקפקות.
מצד אחד ראש ממשלה שעומד בכנס הביטחון במינכן, מנופף בחלקי המל"ט האיראני ומתעמת חזיתית עם שר החוץ האיראני זריף, ומצד שני גילינו ראש ממשלה בעל יחס אובססיבי לענייני תקשורת.
כיום אולי קשה להאמין, אבל נתניהו היה פעם חביבם של כלי התקשורת. "הקוסם" קראו לו לפני שני עשורים, כשהצעיר הרהוט, דובר האנגלית השוטפת, היה המרואיין המועדף על תוכניות האקטואליה השונות. "הקופסה הזו עוד תעשה אותי ראש ממשלה", הוא אמר לי פעם בשיחה, אי שם בשנות השמונים המאוחרות, כשהוא מצביע על מכשיר הטלוויזיה. אבל נתניהו, מצולק אולי מיחס התקשורת אליו בתקופת כהונתו הראשונה, שקע בשנים האחרונות, ראשו ורובו, לתוך העולם המורכב ורווי התככים של מערכות עיתונים, גופי שידור, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
הוא השחית חודשים ושבועות, ימים ולילות על תאגיד השידור הציבורי, ערוץ 10 , הפיצול בערוץ 2 ואתר 'וואלה', ופיזר את הכנסת בגלל חוק ישראל היום, כפי שהוא עצמו הודה. במשא ומתן להקמת ממשלתו הוא הותיר את משרד התקשורת בידיו, ולאחר מכן מינה שם אנשים המקורבים לו. הוא הקפיד בהסכמים הקואליציוניים שהסמכות הבלעדית לקבל החלטות בענייני תקשורת תשאר אצלו. המרדף הבלתי נתפס הזה של המנהיג הבינלאומי המוכר אחר רסיסי תקשורת במדינה הקטנה שלו, סיבך אותו בשלושה תיקי שוחד, שאחד מהם עלה ביממה האחרונה לכותרות.
כל פרשיות נתניהו האחרונות סובבות סביב יחסי ראש הממשלה והתקשורת. תיק אלף עוסק ביחסיו עם ארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10. תיק אלפיים – עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, וכעת תיק ארבעת אלפים שחזר אל מרכז הבמה בשורת המעצרים המהדהדת אתמול בקשר עם בזק ועם אתר 'וואלה'. רק בגלל סדר העדיפויות המופרך הזה, בזבוז הזמן היקר והמאמץ המעוות והמזיק, בעיקר לעצמו – כדאי לראש הממשלה לקחת פסק זמן. נתניהו מצד אחד בורח מהתקשורת ומצד שני רודף אחריה. מזלזל ומבטל אותה, אך אובססיבי לכל מילה שנכתבת עליו. ללא ספק, פיצול אישיות שגם הוא ראוי למחקר מקיף.
נתניהו מנהל עם התקשורת הזו מרדף מעגלי אינסופי. פעם הוא החתול ופעם הוא העכבר. פעם הוא בורח ממנה, ופעם הוא דולק אחריה. לעולם הוא לא יצא מחוץ ללופ המטורף הזה. זו גם המהות של תיק 4000 החדש. נתניהו רדף אחרי 'וואלה!' אחרי שהרגיש שהאתר רודף אחריו. בתוך המירוץ הזה, לפי החשד, הוא שינה סדרי עולם בשיטות שגוררות צבא של מפעילים ומקורבים ליחידת להב 433 ולחדרי המעצר.
"ציר ריבלין-סער"
בסוף השבוע גיליתי חזית חדשה, חיצונית, אולי היחידה שמפחידה את נתניהו. מקורבי ראש הממשלה דיברו על "ציר ריבלין-סער". נשיא המדינה, הם חוששים, עשוי לנצל את המצב הפוליטי והמשפטי הרגיש של יריבו נתניהו ולחבוט בו ללא רחם. ריבלין הוא היחידי שמייצג היום את הליכוד של פעם, תנועת החירות שחרתה על דגלה הדר ממלכתי וכבוד לרשויות החוק. הליכוד של פעם לא היה סובל ראש ממשלה שהמשטרה חושבת שהוא לקח שלמונים. גדעון סער, חברו הטוב של ריבלין ומי שעמד בראש המטה שלו במירוץ לנשיאות, מצטייר בלשכת נתניהו כמתנגד שצובר כוח מחודש בליכוד. "ריבלין ישמח אם סער יחליף את נתניהו בראשות הליכוד והממשלה. ריבלין אמר שנתניהו הוא לא החבר הטוב שלו, אבל סער דווקא כן", התבטא אחד המקורבים.
עם זאת, השאלה הגדולה היא מה יעשה משה כחלון, שמחזיק בידיו את המפתחות להמשך קיום הקואליציה של נתניהו. לפי שעה נראה שר האוצר עומד יציב לצדו של נתניהו, אבל המחאה האמיתית עוד לא ממש התחילה, ולא ברור עדיין איך תסתיים החקירה של תיק 4000 ואם המשטרה תצליח להעלות בחכתה עד המדינה.
ברגע זה נתניהו מתחיל לצבור דיבידנדים על העבודה הפוליטית שהשקיע לאורך זמן סביב החקירות. נתניהו ידע היטב מה יהיו המלצות המשטרה ויצא לגבש לו תמיכה בקרב השרים ובמרכז הליכוד. כפי שזה נראה, הודעות התמיכה בנתניהו היו מוכנות מראש, גם בקרב שרים שרוצים לראות אותו הולך הביתה, אבל לא מעזים לצאת נגד הלוך הרוחות בליכוד ובימין. גם תיק אלוביץ'-בזק לא שינה עדיין את המגמה הזו, למרות הדרמה התקשורתית הגדולה.
כך או כך, ראש הממשלה נמצא בימים אלו בקרב חייו. הוא יצא אליו בדרך ובסגנון שלא נראו במקומותינו עד כה. בעבר ראשי המדינה החשודים בפלילים היו מתייחסים בהודעה קצרה ומכובדת להמלצות המשטרה נגדם, טוענים שהם חפים מכל פשע ומסיימים את דבריהם באמירה הקבועה ש"אני סומך על רשויות החוק ובטוח שהאמת תצא לאור". נתניהו לקח את המלצות המשטרה החמורות אחת לאחת, טען שהן מופרכות מהיסוד והחל להתווכח בפומבי עם כל אחת מהן. על הדרך הוא המשיך להרוס את הלגיטימציה של המשטרה וחוקריה, הפך אותה לפוליטית, והודיע כי להמלצות אין הרבה ערך.
בעצם, נתניהו הקדים את השימוע להחלטת היועץ המשפטי לממשלה וקיים אותו מול מדינה שלמה שעדיין תומכת בו, לפחות לפי הסקרים האחרונים. רק המניפולציה המתוחכמת הזו שווה רומן פוליטי חדש. האזרח הפשוט אולי יאמר לעצמו ששוחד זה מעטפות כסף ולא הצעות חוק, אבל זהו כבר תפקידו המסובך של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שגם הוא יעמוד בפני החלטת חייו.
