השנה לא יגיעו מאות אורחים לסעודות האפטאר ברהט, המתקיימות מדי ערב בחודש הרמדאן בסיום הצום. הרחובות לא יתמלאו בצעירים חוגגים אל תוך הלילה, וגם חנויות הממתקים ההומות מדי שנה בשעות אחר הצהריים של הימים הללו, יישארו כנראה סגורות.
"הרמדאן שלנו יהיה כמו הפסח שלכם", אומר מאג'ד אלכמלאת, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הבריאות בעירייה. מנהיגי החברה הבדואית התגייסו בשבוע האחרון למבצעי הסברה לקראת פתיחת הרמדאן, החודש החשוב באסלאם. "הבהלנו את האנשים בעזרת אזהרות של אנשי דת ורופאים שפרסמנו ברשתות החברתיות", מספר אלכמלאת. "הבהרנו שהשנה נקיים את סעודות האפטאר ברמה המשפחתית, בלי אורחים, ונתפלל בבית ולא במסגדים. אנחנו גם פועלים לכך שחנויות המזון ייפתחו בין שמונה בבוקר לארבע אחר הצהריים, כדי למנוע עומס בשעות האחרונות שלפני סעודת האפטאר. כבר לפני שבועיים אמרנו לאנשים שיתחילו לרכוש מזון יבש ולא יחכו לרגע האחרון. את הממתקים יקנו השנה בהזמנה ויקבלו במשלוח, או שיכינו בבית. החנויות יישארו סגורות".
חודש הרמדאן הוא אתגר גדול בעידן הקורונה. מדובר בשלושים יום של תפילות המוניות הנחשבות לחשובות יותר מתפילות שאר השנה, ארוחות אפטאר מרובות משתתפים, וחגיגות ליליות, בעיקר של צעירים, עד שעות הבוקר.
"אנחנו מסבירים לאנשים שאם אתה אוהב מישהו, אז אל תגרום לו להיות חולה", אומר אלכמלאת. "יש עדיין כאלה שקשה לשכנע אותם לשנות את המנהגים והתרבות, אבל הרוב מפנימים. כבר כמה שבועות שאין תפילות יום שישי במסגדים, לא פותחים בתי אבלים, ומנחמים רק דרך הרשתות החברתיות". תפילת לילת אל־קדר ותפילת עיד אל־פיטר, המתקיימות לקראת סופו של החודש ונחשבות לאירועי השיא שלו, ייערכו השנה בשטח פתוח תוך שמירת מרחק בין המתפללים. לדברי אלכמלאת, "בעבר היה נהוג לקיים את התפילות הללו במקומות פתוחים ובהמשך הן עברו למסגדים. השנה, התפילה תחזור להיות כמו פעם".
"הרמדאן השנה יהיה הזדמנות להתכנסות פנימה אל המשפחה", אומר ג'אבר אבו־אלקיעאן, הממונה על החינוך הבלתי פורמלי בחברה הבדואית בדרום. בשנה רגילה מקיים אבו־אלקיעאן, תושב חורה, סעודת אפטאר 'צנועה' בהשתתפות כמאתיים איש. השנה הוא יקיים את הארוחות עם אשתו וילדיו, ועם אימו המבוגרת המתגוררת איתם.
"לא יהיו איתי חברים באפטאר, למרות שיש חברים שאני נפגש איתם גם בחודש האחרון, כמו אלה שמתנדבים איתי בחלוקת מזון", מספר אבו־אלקיעאן, ומזכיר שבחברה הבדואית מושג המשפחה הגרעינית שונה מזה שבחברה היהודית. "אצלנו זה לא אבא, אימא בן ובת… אח שלי למשל גר איתנו באותו מתחם, אז אנחנו נחשבים לאותו בית. בני הדודים משחקים יחד באותה חצר, אבל המתחמים גדולים. יש לנו מרחב גדול שמאפשר יותר אוורור, אבל המשפחה כולה מקפידה, ומי שיוצא וחוזר שומר על עצמו, כי אם אחד יידבק, כולם יידבקו". אבו־אלקיעאן גאה בכך שבחברה הבדואית הסבים והסבתות מתגוררים יחד עם בני המשפחה, וממילא אינם נתונים בבידוד גם בתקופת הקורונה. "אצלכם בתורה כתוב 'והדרת פני זקן', אבל עשרות קשישים נפטרו בחברה היהודית בבתי אבות. אצלנו אין דבר כזה לעזוב את אימא".
מאג'ד אלכמלאת: "יש כאלה שקשה לשכנע אותם לשנות את המנהגים, אבל הרוב מפנימים. כבר כמה שבועות שאין תפילות במסגדים, ומנחמים אבלים רק דרך הרשת"
לא לחכות לממשלה
נכון למועד כתיבת השורות, הנתונים בחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט מצביעים על תחלואה נמוכה באופן יחסי. בחורה ובתל־שבע אין חולים ידועים, בלקיה יש שניים, וברהט יש אמנם 35 חולים, מהם שמונה שהחלימו, אך מדובר בעיר של קרוב ל־70 אלף תושבים. מצד שני, המגמה הכללית בחברה הערבית בשבועיים האחרונים היא עלייה בתחלואה. בנוסף, למרות עלייה בהיקף הבדיקות ביישובים הערביים, אחוז הבדיקות בהם עדיין אינו תואם את שיעור החברה הערבית באוכלוסייה.
נתון נוסף שמטריד את משרד הבריאות הוא ש־6.3% בלבד מהנבדקים הם בני 60 ומעלה, לעומת כ־16% באוכלוסייה הכללית. בני נוער ומבוגרים צעירים הם רוב מובהק של הנבדקים הערבים (כ־70%), בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה (כ־53%). משרד הפנים הקצה השבוע תקציב מיוחד לרשויות הערביות, לצורך מבצעי הסברה מקומיים לקראת הרמדאן. מעבר להפצת ההוראות המחמירות בענייני התפילות והארוחות, ביקשו אנשי המשרד מהרשויות לעודד את האוכלוסייה המבוגרת להיבדק, כדי שניתן יהיה לזהות התפרצויות של הנגיף בשלב מוקדם.
בחמש השנים האחרונות קיים איברהים נסאסרה סעודת אפטאר ציבורית בביתו בלקיה, בהשתתפותם של כ־400 איש. "זה אירוע השיא אצלי ברמדאן, וזה השינוי הגדול שנצטרך להתרגל אליו השנה", הוא אומר. "לא תתקיים סעודה כזו, גם לא בזום…". נסאסרה, איש עסקים ויזם חברתי מוכר בחברה הבדואית, מודאג מאירועי הרמדאן השנה, במיוחד על רקע הירידה הכללית במספר חולי הקורונה בארץ. "במדינה יש כבר תחושה שהמספרים טובים והמצב נהיה טוב, וזה עלול להוות זרז שלילי ולתת לגיטימציה לאנשים אצלנו לומר שהכול כבר מאחורינו. הקורונה הגיעה מאוחר יותר לחברה הערבית, ואני חושש שאנשים יתחילו לזלזל בהוראות ותהיה התפרצות".
לצד החשש מהתקהלויות חברתיות, מזכיר נסאסרה שלפן החברתי של הרמדאן יש גם יתרונות בתקופת משבר. "זו תקופה שיש בה הרבה ערבות הדדית. אנשים דואגים למשפחות הנזקקות ויש יותר עזרה. הרבה מעשים טובים מתרחשים בחודש הזה, בגלל החיוב לתת צדקה".
לנסאסרה, שהתמודד בעבר על ראשות עיריית לקיה, יש גם ביקורת על תפקודם של חלק מראשי הרשויות במשבר. "בחלק מהרשויות אין הפעלה רצינית של המתנדבים, והרבה קשישים ומשפחות נתמכות לא מקבלים את סלי המזון של משרד הרווחה כי אין מנגנון מסודר לחלוקה. מועצה צריכה להיות כמו ממשלה מקומית, ולא לחכות שהפתרונות יגיעו ממשרדי הממשלה. היא צריכה להיות נותנת שירותים, ולא רק גוף מעסיק. המשבר הזה יכול להיות הזדמנות לראשי הרשויות שלנו. אין עכשיו נסיעות למשרדי ממשלה בירושלים ובתל־אביב, העבודה היא יותר בתוך הרשות, וזה הזמן שלהם לשתף את התושבים ולהוביל יחד איתם יוזמות קהילתיות".
