אנו בעיצומה של מערכה עולמית, מלחמה במגפה שלא מבחינה בין דתות וגזעים, ולא בין מעמדות ולאומים. האנושות כולה נאבקת על חיי ותיקיה הקשישים ועל חיי חוליה הפגיעים, ומציבה את קדושת החיים בראש מעייניה, גם במחיר ויתורים כואבים על אורחות חייה ועל רווחתה.
הפיזיקאי היהודי אלברט איינשטיין, כבר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, אמר שהוא לא יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ובאבנים. וכיום, לאחר המאבק על חייה תיאבק האנושות על עצמאותה, על שגרה חדשה שמאפשרת צמיחה.
אמצעי הלחימה העיקרי במלחמה הזאת הוא הריחוק החברתי – בין מדינות, קהילות ומשפחות. ובכל זאת, דווקא ימים אלו הם שעתן היפה של הרעות, הערבות ההדדית וגמילות החסדים.
בשמיים הסגורים מתעופפים ציוד וידע המוחלפים בין אומות, בדיקות והדרכות חולפות במחסומים ומצילות חיים, בכבישי ישראל המסוגרת משוגרים משלוחי מזון לקשישים ולחולים, חיילים ממשמרת אחת מחפים על חבריהם מהמשמרת האחרת והדורות ערבים זה בזה ותומכים זה בזה. "הצרה עצמה מצמיחה כוחות", כדברי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על הפסוק מירמיהו: "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע".
השירות הצבאי הוא שיעור לכך שניצחונות מושגים בדם, יזע ודמעות. השיעור הזה חקוק עמוק בליבנו בכאב: בצלקות שבנפשנו, בפציעות שבגופנו ובזיכרון החברים שאיבדנו. אך לא פחות מכך, השיעור הזה חקוק גם בשמחה: על האנשים שנהיינו, על המשפחות שלנו, על דור ההמשך ועל הארץ הטובה. בכלל, תולדות עמנו רצופות צרות וקשיים שחוללו נפלאות והישגים. עבדות מצרים היתכה אותנו לעם, המסעות במדבר חישלו אותנו לכניסה לארץ, התלאות בתפוצות עוררו מצוינות וחדשנות, אחרי השואה באה תקומה, הגלויות התקבצו ומלחמות ישראל כוננו את עצמאות ישראל.
בבואנו לחגיגות העצמאות בימי הקורונה, במסגרות המצומצמות והווירטואליות, אנו זוכרים את השואה והגבורה ואת המלחמות והנופלים, שהגנו עלינו ושבזכותם אנו כאן. ולמרות המגפה וקורבנותיה והקושי בריחוק החברתי, נחגוג את הקוממיות בשמחה ונתמלא בתקווה לצאת ממגפה לאורה ומהצר אל המרחב.
פיקוד המרכז ימשיך להגן בגזרתו על תושבי המדינה, ויתרום למדינת ישראל בשנתה ה־73 מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך. נמשיך להיות כוח מגן בעבור תושבי מדינת ישראל.
לרגל יום העצמאות ה־72 למדינת ישראל שלוחה לכם ולבני משפחותיכם ברכת חג עצמאות שמח.
אלוף נדב פדן הוא מפקד פיקוד המרכז
