שופטי בג"ץ דנו היום (א') בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לקבל את המנדט להרכבת ממשלה. על פי חוק יסוד הממשלה, אין שום עילה נראית לעין שבגינה בג"ץ יפסול את נתניהו מלהרכיב ממשלה. העותרים התקשו להצדיק את עתירותיהן, אך השופטים גם לא מיהרו לפסול את טענותיהם.
אבל השאלה המעניינת יותר היא מה יפסקו השופטים בדיון מחר (ב') בעניין ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. לו יפסלו חלקים מההסכם, ממשלת האחדות בסכנה ופנינו לבחירות נוספות, בפעם הרביעית בתוך שנה וחצי.
במידה שבג"ץ אכן יתערב, זו תהיה תעודת עניות חמורה למערכת המשפט. דיפ-סטייט הוא מונח ששופטי בית המשפט העליון הכירו מקרוב לפני 25 שנים. כבר היו מקרים רבים שבהם השופטים ביטלו חוק שחוקקה הכנסת. רק בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון את חוק הפיקדון למסתננים.
אם נצא לבחירות רביעיות וגוש הימין במקרה יצליח להגיע ל-61 מנדטים, הוא יחוקק את פסקת ההתגברות. יש סבירות ששופטי בג"ץ, הם ולא אחרים, יגשימו לימין את חלומו. אך אם שישה שופטים לפחות יכריעו שההסכם הקואליציוני חוקתי, הוא ימומש ובישראל תהיה סוף סוף ממשלה.
נבחרי הציבור גררו אותנו לשלוש מערכות בחירות, וכפסע מבחירות רביעיות. אבל אז הם התעשתו. עוטי הגלימות השחורות אינם מעוניינים להפוך עכשיו לשק החבטות של הציבור, ובעיקר של הפוליטיקה הישראלית. הם יכולים להביא לרעידת אמות הסיפים.
חמישה ימים לפני פרסום טור זה, חגגה מדינת ישראל את עצמאותה. בחסות הקורונה, נראה היה קודם כניסת החג שהוא יצויין השנה בצורה מצומצמת ועצובה, כשברקע עוצר כללי והנחיות נוקשות. אבל למרות הכל, החגיגות היו שמחות ועליזות.
בשנה הזו, כשהטקסים היישוביים התבטלו (ואם התקיימו – מעטים צפו), הטקס המרכזי בהר הרצל היה אירוע מיוחד. בלי לצאת מהבית, כל משפחה גרעינית בילתה לבדה. הבילוי המצומצם הביא את כולם לצפות בטקס הדלקת המשואות, והתחושה היתה שכל עם ישראל צופה יחדיו וחווה ביחד את האירוע המיוחד הזה.
יום העצמאות מהנה כל שנה, אך הפעם זו הייתה הנאה צרופה ותחושת אחדות. הנאה חד פעמית זו הייתה, כי שנה הבאה כבר נחגוג כמיטב המסורת.
