נכון לזמן כתיבת שורות אלו ישנם במדינת ניו יורק 308,000 מקרי קורנה מאושרים, מתוכם מתו כבר 18,610 ובעיר ניו יורק עצמה מתו 13,365 אנשים. בניו ג'רסי, שכנתנו הקרובה, מתו 7,538 מקורונה אנשים. להערכת ה"ניו יורק טיימס" המספרים האמיתיים גבוהים בכמה אלפים יותר מזה. מספרים אלו, שנראים כלקוחים מסרט אימה או מדע בדיוני הינם המציאות היום יומית אותה חיים יותר משתי מיליון(!) יהודים החיים באזור ניו יורק. נפעמתי לראות את החום, התגובות, והרצון לעזור לנו בשעות קשות אלו, עקב מאמרי שהתפרסם במקור ראשון על הצורך ביותר סולידריות בין תושבי ישראל ותושבי ניו יורק.
"איך אפשר לעזור?" שאלו כל כך הרבה. מובן, שהמצב לא פשוט גם בארץ ושהעולם כולו בטלטלה ושלהושיט יד בזמנים אלו זה לא פשוט בכלל, אז הינה כמה רעיונות על דרכים פשוטות שבהם אפשר לעזור:
הכרה וסימפטיה– אחד הדברים הקשים ביותר למי שנמצא במצב קשה זה כשאין הכרה במצבם ובמה שקרה. כשאנשים שואלים אותי מה נשתנה הקורונה בניו יורק מבשאר מקומות ואני משתף אותם עם המספרים שיש להם כאן אם פשוט בהלם. הרב ארתור שנייר, ניצול שואה ורב בית הכנסת פארק איסט אמר שבהלה והרגשת פחד בקהילה היהודית כמו שהורגשה כאן בשבועיים לפני פסח, כשמתו כאן 800 אנשים ביום, הוא לא ראה מאז נכנסו הגרמנים לבודפשט ב-1944. כמה וכמה פעמים, בעודי מתקשר לחברי קהילה, קרובים, ואנשים, שמעתי אותם אומרים: "אז כך זה היה בשואה…". אין לתאר את הפחד, המוות, וחוסר הוודאות ששררו בניו יורק בשיא המגפה. להבין ולהכיר במה שקורה, זה כבר שלב ראשון של עזרה. הרבה פעמים, הסימפטיה והאכפתיות שלא עולים כלום הם החשובים ביותר. אנשים בארץ צריכים להיות מודעים לגודל הזוועה שקורה פה, ולגודל הקהילה היהודית כאן שסובלת מזה כל כך. ברומא גרים 20,000 יהודים והמצב שם קשה. באיזור ניו יורק גרים כשתי מיליון(!) יהודים והמצב פה קשה. ההבדל ברור וההיענות צריכה להיות בהתאם.
מימוש חוק השבות– כמובן שבטיחות תושבי מדינת ישראל צריכה להיות בראש מעייני העומדים בראשה ובראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. בו זמנית חשוב להדגיש שקיומה והצלחתה של מדינת ישראל תלויה בהיותה הבית הלאומי של העם היהודי כמוצהר במגילת העצמאות. עם כל אהבת עם ישראל לארץ ישראל, האמת היא כי מעטים הם המקרים בהם יהודים הגיעו לארץ ישראל כי הכל הסתדר להם בגלות.
מדינת ישראל מילאה תפקיד היסטורי וראוי להערצה ולהערכה אין קץ בהושיטה יד לכל יהודי בכל מקום בהזמנה פתוחה לבוא לארץ. בזמננו שישנם יהודים כה רבים בניו יורק, וגם באיטליה וספרד, המשתוקקים לעבור לארץ ישנה הזדמנות היסטורית למדינה ולתושביה שוב להושיט יד ולעזור ליהודי העולם לשוב לארץ ישראל. נכון, הדבר לא קל בהתחשב בסיכון שיש באלו שיכולים להיות נשאים של הקורונה, אבל עם רצון נכון, לוגיסטיקה נכונה, והגאונות הישראלית הדבר אפשרי. נכון לעכשיו מדינת ישראל מאפשרת רק לאלו עם אזרחות ישראלית לשוב לארץ. יהודים חסרי אזרחות, אף אם יש בבעלותם בית בישראל ויכולים לדאוג לעצמם, אינם מורשים לעלות. הגיע הזמן למצוא מתווה שיאפשר ליהדות התפוצות שרוצים לעלות עכשיו לארץ לבוא לארץ בצורה מסודרת, בטוחה, וברורה וללא דיחוי.
כמו כן יש למצוא מתווה בטוח לאפשר חזרה של ישראלים מעל גיל חמישים שלא יכולים לקחת את הסיכון לעלות למטוס ולשוב הביתה ולא חסר מקרים כאלו. ישנם ישראלים רבים שגרים פה ולא יכולים לחזור בגלל בעיות לוגיסטיות. זה הזמן להקים חמ"ל מיוחד במודל ארגון "נפש בנפש" שיעזור לישראלים שהיו בחו"ל כבר הרבה זמן ולא יכולים לתפוס את המזוודה ולשוב, לחזור יותר בקלות וכן לעזור לעלייה של יהודים הרוצים לעלות לארץ עכשיו ולחשוב על אפשרויות מחוץ לקופסא הן דרך האויר והן דרך הים.
אחריות למשפחה- כמעט ולא פגשתי בארה"ב אדם בלי משפחה בישראל. במקביל, ישנו מספר גדול של יהודים וישראלים גלמודים או קשישים כאן בארה"ב שמתמודדים עם קשיים מחרידים ובדידות מזעזעת ולעיתים חרפת רעב. אם יש לכם אפילו בת דודה שניה שגרה אי שם בדירתה במנהטן זה הזמן ליצור קשר. לא רק לשאול מה שלומה ולדבר נוסטלגיה. לדבר בצורה קונקרטית ולראות שהכל בסדר, ועד כמה שזה מוזר כי כבר לא דיברתם ארבעים שנה תתחילו להיות נודניקים ולהתקשר כל שבוע או אפילו פעמיים בשבוע. אם הבן דוד בן השלושים מספר לכם שהוא הצלחה מסחררת ומיליונר בניו יורק, תבדקו מה שלומו. בעיני ראיתי מקרה אחר מקרה אחר מקרה של אנשים שהיו במצב קשה ומשפחתם בארץ לא ידעה על זה. תראו הבנה, סבלנות, אהבה, אל תשפטו אותם, ופשוט תבדקו מה שלומם. תופתעו לגלות כמה הם יעריכו את זה. אם יש לכם בן משפחה שגר בארה"ב קרוב לוודאי שהמצב שלו לא קל. זה הזמן ליצור קשר. כמעט בכיתי כששמעתי ישראלית מבוגרת שגרה פה לבד ובעלת משפחה ענפה בארץ אומרת לי "אף אחד לא הזמין אותי לחזור".
ציוד וידע רפואי- הסממן הבולט ביותר במגפה זו הוא המחסור החמור בציוד רפואי. הצוותים הרפואים פה עדיין משוועים לציוד רפואי בסיסי. אירגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC) של ניו יורק עוסק יום ולילה בחלוקת ציוד רפואי ואוכל כשר לרופאים בבתי החולים העמוסים כאן. מי שרוצה לעזור יכול ליצור קשר עם שרון עיני או אביב כוכבי בIAC של ניו יורק אפשר ליצור איתן קשר במייל Akochavi@israeliamerican.org sharone@israeliamerican.org הזדעזעתי לראות היום את מושל ניו יורק מצייץ תודה לקטאר על ששלחו ציוד רפואי לניו יורק לפני שישראל הציעה לעזור. מצב זה מהווה בעיה הומניטרית, היסטורית, ואסטרטגית.
חינוך- כשסבי הרב ברוך פופקו, נשיא תנועת המזרחי בארה"ב נפגש עם גולדה מאיר היא אמרה לו: "מיד אחרי הדאגה לביטחון מדינת ישראל והתמיכה במדינת ישראל, לדעתי, חינוך יהודי בבית ספר יהודי צריך להיות בראש דאגותיהם של יהודי ארה"ב, רק חינוך שכזה יכול להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי". בעוד בתי הספר בישראל נפתחים בצורה הדרגתית, בתי הספר כאן נעולים על מסגר. התנועה הרפורמית הודיעה שכל מחנות הקיץ שלה יהיו סגורים השנה וסביר להניח ששאר הארגונים היהודים יסגרו את שעריהם. בעוד ילדי מדינת ישראל יחזיקו בזהותם היהודית למרות המצב הנוכחי, האיום על החינוך היהודי כאן הוא ממשי ורבים מהילדים היהודים יכולים לאבד 15% מהחינוך היהודי שלהם.
זה הזמן לעזור ליהדות התפוצות עם תוכן יהודי וציוני בכל הרמות. ארגונים חינוכיים, מוזיאונים, אמנים, מוזיקאים, אתרים ארכיאולוגיים, בתי ספר וכל מי שקשור לנושא מוזמן להציע תכניות שיעזרו ליהדות התפוצות לחזק את החינוך היהודי בזמנים אלו. אני קורא לסוכנות היהודית ולמשרד החינוך למסד חידון תנ"ך עולמי, היסטוריה יהודית, ציונות, ידיעת ארץ ישראל וכן הלאה, מיוחד לשנה זו שייערך בסוף הקיץ. רעיון שכזה ואחרים יתן קרש קפיצה לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות. מלבד התועלת שיש בזה לנו, כאן בחו"ל, יש כאן הזדמנות היסטורית להעמיק את הקשר של מדינת ישראל ויהודי ישראל עם דור שלם של יהודים בארה"ב ובכל התפוצות.
מבוגרים וקשישים- נגיף הקורנה מכה הכי קשה בציבור המבוגר והקשישים. כולנו מעריצים ומעריכים את היעילות שבה טיפלה ישראל באוכלוסיית הקשישים בתקופה קשה זו. כל עזרה בנושא טיפול במבוגרים כאן—הן בידע רפואי והן בהפגת הבדידות שבה הם שרויים יעזרו לאין ערוך.
גשרים ספציפיים- בעקבות מה שכתבתי קיבלתי פניה מאנשים אכפתיים בקהילה המסורתית-קונסרבטיבית בישראל ששאלו איך אפשר לעזור, הפנתי אותם למקבילה שלהם בניו יורק ושיתפתי אותם כמה המצב שם קשה. מה שנכון במקרה זה נכון במקרים אחרים, אי אפשר לפנות ליהודי ארצות הברית בכללותם. יש 7.5 מיליון יהודים בארצות הברית. יש אזורים שנפגעו יותר, יש אזורים שנפגעו פחות. חשוב ליצור קשר עם קהילות ספציפיות, להבין מי נפגע הכי הרבה, ולהביע תמיכה ספציפית. בגדול אפשר לומר שבברוקלין וקווינס יש הכי הרבה שנפגעו אבל גם במנהטן ושאר העיר יש הרבה שנפגעו. זה הזמן למפות את המגפה, להבין מי נפגע הכי קשה, ולהגיב בהתאם.
הרב אלחנן פופקו הינו חבר בהסתדרות הרבנים של אמריקה, מורה ומרצה, מתגורר בניו יורק
