"מייכול לעזור להעביר חבילת מזון לקשיש דובר רוסית שגר בבני ברק?", זעק הפוסט שתויגתי אליו על ידי חברה כמה שעות לפני ליל הסדר. אחרי בירור כמה פרטים שלחתי הודעת וואטסאפ לשני חברים בני ברקים. היא, מנהלת במערכת הבריאות וחסידת גור, והוא עורך דין ושליח ציבור אצל "החולצות הכחולות", כפי שמכונים מדי פעם החרדים העובדים. חברתי מפנה אותי לאישה חרדית נוספת, שבימים כתיקונם היא אשת תקשורת, דיגיטל ותרבות, אבל בימי ערב פסח מצאה את עצמה עוזרת בחיבור בין פיקוד העורף למתנדבים הפועלים בשטח. אחרי כמה שעות המשימה הושלמה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מיגון דיגיטלי: כיצד תשנה המגפה את החברה החרדית?
– אלי ביתאן, המחדלים מאחורי התפרצות הקורונה בחברה החרדית
– צפו: קורונה והחברה החרדית, פאנל מיוחד
אם תסתכלו ימינה ושמאלה ב"שטח החרדי" תגלו ששלושת האנשים שהזכרתי הם ממש לא היחידים הנמצאים בחוד החנית של הניסיון לחלץ את החברה החרדית מהמשבר הגדול ביותר שחוותה מאז קום המדינה. אמנם אני רואה את המציאות החרדית כצופה מהצד, כירושלמי חילוני שמכיר את החברה החרדית אבל עדיין חי לצידה, אך בכל זאת אנסה להציג כמה תובנות שלי לגבי קבוצה זו, שבוודאי לא מגדירה את עצמה כקבוצה.
הם אקטיביסטים מהשורה הראשונה, יוצרים מיזמים חדשניים, מתנדבים, ומטפלים גם בימים כתיקונם בסוגיות הפחות מטופלות בחברה החרדית. והנה, בפרוץ המגפה החרדים הישראליים מצאו את עצמם בקו החזית
פותחים את החלונות
רובם נמצאים עמוק במיינסטרים החרדי ולא ממהרים לפתוח לרווחה את הדלת אל עבר "החברה הכללית" אבל מבינים היטב שהם והן חייבים לפתוח יותר ויותר חלונות. הם יקפידו על כללי הצניעות וההלכה, קלה כחמורה, יעדיפו שלא להגיע לאירוע מעורב ולא יכניסו מחשב הביתה אלא ישתמשו בו רק בעבודה. לצד הטלפון הכשר "הטיפש" יהיה ברשותם גם טלפון נוסף, "חכם", שישמש אותם בעיקר לצורכי עבודה. אחרים עשו כבר כמה צעדים מעבר, הם עובדים גם לצד לא חרדים, יש להם אינטרנט בבית והם מנהלים חיים פעילים ברשתות החברתיות, אפילו עם תמונה גלויה בפרופיל האישי. הם חיים את עולם התקשורת והדיגיטל, מחוברים לקבוצת הוואטסאפ אבל גם לקווי הנייעס וחיים גם את התקשורת החרדית, אבל לא בהכרח חלק ממנה.
הם אקטיביסטים מהשורה הראשונה, יוצרים מיזמים חדשניים, מתנדבים, ומטפלים גם בימים כתיקונם בסוגיות הפחות מטופלות בחברה החרדית – אלימות מינית, היחס לנשים גרושות, אלימות בתוך המשפחה, ייצוג נשים, תעסוקה, אקדמיה ועוד. הם מתנדבים במד"א, זק"א או אחד ממאות ארגוני הצדקה הפועלים בחברה החרדית והכללית. אפילו הפוליטיקה החרדית השמרנית התחילה להבין לאחרונה את כוחה העולה של קבוצה מגוונת זו. בש"ס קבוצה זו פעילה כבר די הרבה זמן בקמפיינים ובפעילות השטח וכבר מתחילה להתקדם לעמדות ההנהגה. אבל לא רק ש"ס, גם יהדות התורה הפיקה בבחירות האחרונות קמפיין ייחודי שיועד להם ולהן, החרדים העובדים, והוא הופץ, כמובן, ברשתות החברתיות.
לא מוכנים להשתלב בשבלונות השחוקות של התקשורת ולא מוכנים לוותר על שלל הזהויות שלהם – התרבותית, הלאומית, הדתית והאידיאולוגית. בזכות אותה סתירה זהותית כביכול, הם מצליחים ליצור גשרים מדהימים בתוך החברה
והנה, בפרוץ המגפה מצאה את עצמה קבוצה זו בקו החזית, כאשר ההנהגה החרדית כושלת בהובלת המשבר ולא מצליחה לזהות בזמן את גודל הסכנה. יתרה מכך, ההנהגה ובמידה רבה גם התקשורת החרדית כשלו במרכיב המשמעותי ביותר כלפי הציבור – תיווך המציאות המורכבת לחברה החרדית עצמה מחד, ולמקבלי ההחלטות במערכת הציבורית מאידך.
בצוק העיתים הזה מוצאת את עצמה קבוצה זו בפלונטר משולש. הם גם אלה שמבקרים את התנהגות ההנהגה החרדית מבפנים, תוך ניסיון לא לשבור את חומות המחנה, גם מובילים יוזמות שטח – מתנדבים, מרימים קמפיינים ויוצאים מגדרם כדי לעזור לקהילה – ולבסוף, בעוד חברי הכנסת וההנהגה החרדית מסתתרים מתחת לשטיח ולא מתראיינים כמעט לאף גוף תקשורת, הם אלה שיוצאים להגנת החברה החרדית בתקשורת וברשתות החברתיות – מסבירים, מפרשנים, סופגים את האש.
מחוץ לשבלונות השחוקות
לא ברור כיצד יסתיים משבר הקורונה, אבל כבר עכשיו אפשר לומר בבירור שלקבוצה זו יש ויהיה תפקיד גדול, וגם אחריות גדולה, ליכולת של ישראל כולה לעבור אותו בשלום. בצל המשברים הפוליטיים, הדבר המעודד הוא שכמעט בכל קהילה וקבוצה בחברה בישראל תוכלו למצוא את אותם אנשים היברידיים – מורכבים מטבעם ולא מוכנים להשתלב בשבלונות השחוקות של התקשורת, הפוליטיקה או אליטה כלשהי.
הם לא מוכנים לוותר על שלל הזהויות שלהם – התרבותית, הלאומית, הדתית והאידיאולוגית, וחיים איתם בשלום יחד. בזכות אותה סתירה זהותית כביכול, הם מצליחים ליצור גשרים מדהימים בתוך החברה. תמצאו אותם בימין האידיאולוגי שמצליח ליצור קשר עם ישראלים ערבים פלשתינים, כחילונים ליברלים שחיים בשלום לצד חרדים אורתודוקסים, כפמיניסטיות חרדיות ודתיות לצד פמיניסטיות חילוניות פרוגרסיביות המנסות לפצח יחד את סוגיית ההפרדה, כדוברי רוסית ויוצאי צפון אפריקה שהחליטו שהגיע הזמן לשלב ידיים כדי להתמודד עם קשיי הפריפריה ולחגוג את תרבותם הייחודית. כולם מנסים למצוא דרכים לחיות כאן יחד.
המשבר הזה יכול להיות שעתה היפה של החברה בישראל, זמן של מציאת שפה וסיפור משותף, זמן של ייצוב וארגון מחדש של המערכת החברתית והפוליטית. זה יוכל לקרות רק בזכות אותם ישראלים וישראליות היברידיים.
בוריס (ברי) רוזנברג הוא מנהל את מיזם דיבור אחר מבית מרכז לחיות יחד, שמטרתו להשפיע על השיח המקוון בישראל באמצעות יצירה ועידוד יוזמות חדשות במרחב הדיגיטלי המקדמות שותפות בין הקהילות השונות בחברה בישראל
