החיסון היא תקוותם הגדולה של רבים בימים אלה. במעבדות רבות עמלים בשבועות האחרונים במרץ במטרה להגיע אל החיסון המיוחל, שיוכל להחזיר את העולם אל שגרת חייו. מנין הגיעה אלינו המילה חיסון? ובכן, התשובה לשאלה במקרה זה כתובה שחור על גבי עיתון.
המילה עיתון היא חידוש של אליעזר בן יהודה (תמורת מִכְתָּב עִתִּי שהיה מקובל קודם לכן), ולעיתונים העבריים הראשונים ישנן זכויות רבות בכל הקשור לחידושי מילים עבריות. כידוע, הרבה לפני שבן יהודה וחבריו החליטו שכל דיבורם יהיה עברית – החלה העברית לחזור לחיים כשפת ספרות ועיתונות ערנית ותוססת. בעיתונים העבריים באירופה התפרסמו כתבות, ידיעות ומאמרים, והתנהלו ויכוחים ופולמוסים, כמיטב המסורת היהודית – וכולם בעברית. עיתון "המגיד" למשל נוסד בשנת 1856, שנתיים לפני שנולד בן יהודה, ועיתון "המליץ" החל לראות אור כשבן יהודה היה בן שנתיים בלבד.
אכן, פה ושם – ולעיתים יותר מכך – שורבבו לידיעות השונות מילים לועזיות שעדיין לא נקבעה להן חלופה עברית, אך במקביל התפרסמו הצעות רבות למילים עבריות חדשות שיחליפו את מילות הלעז. כך למשל התחדשה המילה משקפיים. מורה בשם חיים לייב חזן הציע מעל דפי עיתון "הצפירה" בשנת 1890 לקרוא למכשיר הראייה (שכונה עד אז בשמות כמו בתי עיניים, זכוכיתיים ועוד) בשם משקפיים – והמילה קנתה לה שביתה על אפם של דוברי העברית עד ימינו אנו.
כך נולד גם החיסון. באביב 1896 פורסמה במדור "מאמרי מדע" בעיתון המליץ רשימה מאת יצחק בן יוסף טובים, "ד"ר לחכמת הרפואה בפטרבורג", תחת הכותרת "הדיפתיריה או האסכרה ואופן ריפויה החדש". המאמר נפתח במשפט הבא: "החוסן אצל אדם וחיות הוא סגולת הגוף לבלתי התחלות על ידי פעולת כל סבה מסובבת תחלואים". בהערת שוליים מסביר ד"ר טובים מדוע בחר במילה זו: "להעתיק לעברית את המושג אימוניטֶאט (אי כשרון לחלות חולי ידוע) בחרתי בשם חוסן, אשר יכוון באחת למושג אומץ ולמושג מחסה". ואכן, במאמרו הוא משתמש גם בשם העצם חוסן (מה שאנו קוראים לו היום חסינות), וכן בשמות הפעולה החסנה או חיסון במשמע פעולה המעניקה לאדם את הכוח לגבור על מבקשי רעתו.
הצעת הרופא נתקבלה על לב העברים, וכך החלו להשתמש בחיסון ובהתחסנות בהקשרים רפואיים, ולימים התרחב השימוש גם להקשרים משפטיים, כדוגמת חוקי החסינות למיניהם.
והאם יש קשר בין החיסון למחסן? בהחלט. השורש חס"ן עיקר הוראתו היא כוח ועוצמה. כך נאמר למשל בספר עמוס: "כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים", כלומר חזק ויציב כגזע האלון. הוראה נוספת של השורש נוגעת לרכוש ולעוצמה כלכלית. בנבואת פורענות בירמיהו נאמר: "וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם". כוחו של אדם או של עם נמדד לא פעם באמצעות רכושו, ולכן המילה חוסן שימשה גם במובן זה. אפשר להשוות זאת למילה חַיִל, שפירושה היסודי הוא כוח ועוצמה, ואף לה יש משמעות של רכוש רב (דברים ח: "בְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה").
המילה מחסן התחדשה בעברית בהשראת המילה הערבית מַחְ'זַן. כיוון שהשורש חס"ן שימש כבר במקרא במשמע צבירת רכוש – המילה נקלטה בקלות במחסניה של העברית, וממנה נולדו המחסנית, ולימים אף ההֶחְסֵן הנייד (הקרוי בלעז דיסק און קי, ובחצי עברית חצי לעז – דיסקון כיס).
לסיום נעיר כי לא פעם נתקלים בשימוש כמו "לאכסן מידע" או "לאכסן חפצים" – אך השורש אכס"ן בכ"ף הגיע מן האכסניה היוונית, ועניינו אירוח של בני אדם בשר ודם – וכשמבקשים לדבר על חפצים או על מידע יש להשתמש בשורש חס"ן הנזכר, ולאחסן אותם במקומם הראוי.
