ברוריה משדרות, דעתך אינה חשובה לנו

הדיון הבג"צי על ההסכמים בין כחול לבן לליכוד, הזכיר אתמול (ב') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, את "חתונה ממבט ראשון" – קודם מתחתנים ורק אז מחזרים. ואם אפילו הנשיאה חוטאת ב"חתונמי", הרי שזו הזדמנות לדון במשל עמוק ומופלא שעולה מהריאליטי המצועצע הזה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טקס הדלקת המשואות המצומצם לימד אותנו שאפשר אחרת
– שורדים בתחתית: אלימות וקניבליזם זה לא אתגר
– יח"צ לרש: אולפן שישי ירק בפרצופם של העצמאים

הוא מתגלה כשמור כועסת על מאור, כי התיר לעצמו לשוחח בגלוי על עניינים פרטיים שבינה לבינו עם החברים הרווקים והסקרנים שלה. אבל, מור יקירתנו, איך נאמר זאת, משעשע למדי לרגוז על שיתוף כזה, כשעניינייך הפרטיים פרושים וגלויים לעיני כול בתכנית רבת-רייטינג, ואף מועצמים לכדי רגעי פייק-דרמה בפרומואים שלגמרי עושים את העבודה. עם החברים הרווקים זה לא לעניין, אבל בסלון של כולנו זה בסדר?

והנמשל די ברור. הוא נוגע לנהי הציבורי שיש כאן על אובדן הפרטיות, המלווה בשיתוף מסיבי של חיי הפרט והמשפחה ברשתות החברתיות. ואפילו יותר מזה. קהל הצופים הרי מהנהן בהסכמה עם הבחורה האינטליגנטית המישירה מבט אל המצלמה שחודרת אל ביתה הפרטי וזוגיותה המתהווה, ונחרדת מהשיחה הגלויה יתר על המידה. מקסימום הוא חושב שהיא קצת נודניקית. זה מתאפשר, כי במידה רבה תכניות הפנאי והאקטואליה כאחד הפכו לסוג של תיאטרון בו כל אחד ממלא את תפקידו הצפוי והשגור. ואנחנו הרי לא אוהבים שמקלקלים לנו את הסדר.

עד כמה צפוי ושגור? למשל, אם את אישה מבוגרת משדרות, שמך ברוריה מלכה, יש לך מטפחת ראש מנומרת ומבטא מרוקאי קל, אל תצפי להופעה טלוויזיונית שתכלול יותר מדיון על נכדים ובישולים. כך בדיוק קרה (ותודה לגלית דיסטל-אטבריאן על ההפניה), ב"חמש עם רפי רשף" בערוץ 12, שהגישה אתמול עמליה דואק. האייטם עסק בהקלות הצפויות על איסור המפגש עם סבא וסבתא, וסבתא ברוריה הייתה הפרזנטורית המתגעגעת. לאחר שסיפקה את הרפליקות המבוקשות על כאבי הגעגוע, הסירים שהיא ממלאת בציפייה לאורחים שיבואו ואיחולי הבריאות לכל עם ישראל, היא העזה להשחיל איזו אמירה פוליטית-אקטואלית. הביעה את דעתה ש"יש לנו ראש ממשלה טוב", וגם המליצה "שיפסיקו עם כל השנאה הזו". על כך היא נענתה במבט נבוך, וסיום חד ומהיר של האייטם. את נשמה, באת כדי לדבר על קציצות ותינוקות, אז תודה ושלום.

כאן לכל אחד יש תפקיד. וסבתות משדרות, לא אמורות להחוות דעה על התנהלות ההנהגה בשעת משבר. נפגוש אותך אולי בשנית, סבתא ברוריה, כשחלילה יירו שוב מעזה. אבל גם אז, אנחנו מודיעים מראש, סדר צריך להיות ונצפה שתספקי את שורות הרגש המבוקשות. דעתך, אם תהית, אינה חשובה לנו.