היישוב חורה שבנגב טיפס בשבוע האחרון לצמרת מוקדי הקורונה. שיעור הגידול בחולים מאומתים ביישוב בחצי הראשון של השבוע היה הגבוה בארץ – כמעט 20 אחוזים – ושיעור התחלואה ביחס למספר התושבים עבר את בני־ברק והיה שני רק לדיר אל־אסד. כל החולים הידועים ביישוב, מעל 140, משתייכים לשבט אבו־אלקיעאן שחי ברובו במקום.
עבד אבו־אלקיעאן, מנהל פרויקטים במתנ"ס של חורה, נשמע רגוע יחסית ביום שלישי בצהריים. "השלב הקשה כבר מאחורינו", טען. בשלב זה עדיין לא נמצא מי מבני השבט הביא את הקורונה לשכונה 10 בחורה, לפני למעלה משבועיים. בגלל המבנה החמולתי של החברה הבדואית, הנגיף התפשט במהירות. "משפחה אצלנו מורכבת מסבא בן 80 שיש לו 25 ילדים וכמעט 120 נכדים. כולם יושבים יחד, האימא, אחותה והשכנה שהיא דודה שלה", מתאר אבו־אלקיעאן . בגלל אי־שמירה על כללי ההרחקה בימים הראשונים, התפשט הנגיף גם לשכונה 9 הסמוכה שבה מתגוררים אנשי השבט, ובכל יום נוספו כעשרים חולים. בשלב הזה החלו הרשויות, פיקוד העורף וגם מנהיגי השבט בפעולות הסברה, ובמקביל הוטל סגר על שתי השכונות ביום חמישי שעבר. נכון ליום שלישי רוב החולים יצאו מהעיר למלונית באשקלון, ו־500 נוספים נמצאים בבידוד.
כמעט כל החולים הם צעירים שחשים בטוב, מדווח אבו־אלקיעאן, ורק שניים מהם מאושפזים. הנזקים, לדבריו, הם בתחום הכלכלי והנפשי. "יש התייחסות שלילית לחולים אצלנו בחברה, ואנשים מתביישים במחלה. בנוסף, רוב בני המשפחה שלנו הם סוחרים ואנשי עסקים, והסגר שהוטל עלינו תוך כדי הרמדאן פגע בהם קשות. הם מספרים שאנשים מפחדים מהם עכשיו, ושהשבט כולו מסומן כחולה בקורונה".
ביום שני בחצות הוסר הסגר בחורה, אך למחרת בשעות אחר הצהריים הוא הוטל שוב. בשיחה שקיימנו לפני חידוש הסגר, טען עבד אבו־אלקיעאן כי אין בו עוד צורך. לדבריו הושגה שליטה על המצב, וקיימת כבר מודעות. מי שסבור אחרת הוא ד"ר ג'יהאד אבו־סביתאן, מתמחה בבריאות הציבור והאחראי על החברה הבדואית במשבר הקורונה בלשכת מחוז דרום של משרד הבריאות. לדבריו הסגר עודנו חיוני, ולא הייתה שום סיבה ממשית לביטולו.
לדבריו, "התרבות הבדואית היא לבקר משפחה ושכנים. אמנם עשינו מסע הסברה, אך לצערי עדיין יש הפרות חוזרות ונשנות. היו לנו שני מקרים של חולים שניסו לצאת מהשכונה, ואחד מהם נתפס בדרך לכסייפה. יש גם קושי מנטלי אמיתי לשנות אורח חיים. הייתה אישה שהמתינה לתוצאות בדיקה, ובינתיים הסתובבה והדביקה את בני משפחתה". אבו־סביתאן אומר שלצערו המשמעת בעניין רופפת בכלל החברה הבדואית, ובחורה בפרט. "היו בחורה לא מעט התקהלויות, וזה מסביר איך תוך 13 יום הגענו שם ל־145 חולים, לעומת 60 חולים ברהט הגדולה במשך חודשיים. אנחנו רוצים למנוע תופעות כאלו, והדרך היחידה היא להמשיך את הסגר לפחות עד 17 במאי".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הבידוד אינו האתגר היחיד של הבדואים במשבר הקורונה
– בחזית הקורונה: החרדים ההיברידיים הם בשורה לחברה בישראל
– אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר – גם עבור בג"ץ
