עוד בטרם הסתיימה ההצבעה על התיקון לחוק יסוד: הממשלה וממשלת החילופים, הוגשה העתירה הראשונה מבין שתיים נגד החוק. בהודעת הגוף העותר, התנועה לאיכות השלטון נכתב כי יבואו בדרישה לבג"ץ שזה יבטל את התיקון לחוק המסדיר עקרון של ראש ממשלה חלופי בהסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות. "מדובר בהסכם הטומן בחובו רמיסה שיטתית של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל ופגיעה חסרת תקדים בעצמאותה של הכנסת", נכתב בעתירה. "והכול כדי לאפשר לאדם אחד להימלט מאימת הדין".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ עצר את השמאל השחור
– מאחורי הקלעים בתוכנית הראליטי של בג"ץ
– האותיות הקטנות בפסק הדין של בג"ץ
לאחר שהכשיר פה אחד את נתניהו כחבר כנסת שיכול להרכיב ממשלה על אף שהוגשו נגדו כתבי אישום, כנראה שהסוגיה הבאה שתעסיק את בית המשפט תהיה למעמדו של נתניהו כנאשם בפלילים שאמור לכהן כראש ממשלה חלופי.
רמז עבה לכך ניתן למצוא בפסק הדין שהוציא בג"ץ. השופטים אמנם מציינים כי "חזקת החפות עומדת" לנתניהו, אך פסק הדין קובע כי הלכת דרעי ופנחסי קיימת גם לאחר התיקון לחוק היסוד משנת 2001. בחוק נכתב כי כהונתם של שר וסגן שר תפקע ביום שבו הורשעו בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון. סעיף זה, על פי התיקון, אינו חל על ראש הממשלה שלגביו נקבע כי כהונתו תפקע רק לאחר הרשעה בפסק דין חלוט. הלכת דרעי ופנחסי לעומת זאת, מחייבת ראש ממשלה לפטר שר או סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום עוד בטרם הרשעתו.
החוק שעבר אתמול בכנסת קובע כי דין ראש הממשלה החלופי כדין ראש ממשלה. באם יבחרו השופטים לפרש סעיף זה אחרת, ולקבוע כי מעמדו של ראש ממשלה החלופי הינו מעמד מיוחד אחר או למשל, כמעמד של שר, לא בטלה ההיתכנות כי בית המשפט יחיל עליו את הלכת דרעי פנחסי. במידה ואפשרות זו אכן קיימת, עורכי הדין של נתניהו ושל הליכוד, כמו גם שופטי ההרכב, ייאלצו להתמודד בבית המשפט עם ההשלכות שלה: מי יהיה מחויב לפטר את נתניהו? על פי החוק שעבר בשבוע שעבר, ראש ממשלה מכהן אינו יכול לפטר את ראש הממשלה החלופי; לפי החוק, אם דין ראש הממשלה החלופי כדין ראש ממשלה, הכנסת לכאורה חייבת לפטרו, אך על פי חוק יסוד: הממשלה, אפשרות זו היא רק לאחר הרשעה; האם על נתניהו תהיה מוטלת החובה להתפטר? בפסק הדין קבעה הנשיאה חיות כי שיקול הדעת היחיד שבית המשפט יכול לבקר הוא שיקול הדעת של חברי הכנסת, ולא של חבר הכנסת עליו מוטלת הרכבת הממשלה; האם ההחלטה בדבר חיוב פיטורין או התפטרות, או מניעה מלכתחילה להתמנות לראש ממשלה חלופי, היא החלטה מנהלית סבירה שבית המשפט יכול לבקר שיפוטית? וביתר שאת – האם בית המשפט יהיה מוסמך לפטר אותו?
במידה ובית המשפט ירחיק לכת ויורה לנתניהו להתפטר או לחילופין לבני גנץ לפטרו לאחר השלמת הקדנציה הראשונה של נתניהו, תחשב החלטה זו לצורך ההיקש, כפעולת הכפלה "בריבוע" של הלכת דרעי ופנחסי, התערבות גסה בחוק היסוד שאף תאפיל על פסיקת הנשיא ברק, אך בעיקר – תיחשב על פי ההסכם הקואליציוני לכפיית בג"ץ על הצדדים החתומים ללכת לבחירות רביעיות. במקרה כזה, על פי ההסכם בין השניים, נתניהו יכהן כראש ממשלת מעבר.
העתירות שהוגשו ידונו בבג"ץ ככל הנראה לאחר השבעת הממשלה ביום רביעי ולא מן הנמנע שיידונו בהרכב מורחב דומה. העותרים יבקשו לתקוף את חוק היסוד ולבטל אותו או לחילופין, חלקים ממנו. במצב בו בית המשפט יקבל את עתירות העותרים, לא יהיה מנוס אלא להגן על החוק, באמצעות חקיקה נוספת או בפסקת התגברות.
