לאחרונה דווח שעובדי המכון הביולוגי בנס ציונה הצליחו לפתח נוגדן למחלת הקורונה. המילה נוגדן היא אזרחית די חדשה בעברית, אך היא משקפת יפה את התהליך שעבר על השורש נג"ד בתולדות שפתנו. הנוגדן קיבל את שמו כיוון שהוא פועל כנגד הנגיף ומצליח לפגוע בו. השם הלועזי שלו הוא antibody, והרכיב אנטי תורגם לעברית באמצעות השורש נג"ד.
מילת היחס נֶגֶד מופיעה בתנ"ך יותר מ-150 פעמים – אך אף פעם לא במשמע ישיר של התנגדות וניגוד. כשאנו קוראים היום פסוק כמו "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרַי" שבתהילים, ההבנה הראשונית היא שהמשורר מבקש שמצבו יוטב ושיסב מול שולחן ערוך, וכך יגבר על האויבים שנגדו, הצוררים אותו.. אך לאמיתן של מילים המילה נגד כאן פירושה פשוט מוּל. כאן נכתב אמנם "נגד צוררי", כלומר מול אויביי, אך בפסוקים אחרים המילה נגד מופיעה בסמיכות ל"אנשים טובים", שכלל אינם נגד מישהו. למשל' ה' אומר למשה בספר שמות: "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת". הנפלאות הן כמובן לא נגד העם אלא בעדו, ומובן הצירוף הוא: לנוכח עיני העם אעשה נפלאות.
ולעיתים המילה נגד כלל לא מכוונת לאנשים, כמו בפסוק שנאמר לפני מתן תורה – "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", כלומר אל מול ההר. כך גם מובן הפסוק הכתוב לא פעם בחזית היכלי תפילה, נוכח עיני המתפללים: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד". לנגדי – מולי, אל מול פניי וליבי, וחלילה לא במשמע של ניגוד.
איך אפוא קיבלה המילה נגד את מובנה השלילי? כששני צדדים נלחמים הם מתייצבים זה מול זה, ולכן גם אפשר לומר שהם אלו נגד אלו. אף בלשון ימינו – אפשר להגיד שבמשחק הדרבי התמודדו מכבי מול הפועל, ואפשר גם לומר שמכבי התמודדה נגד הפועל. ואם כן, כשהשתמשו הדוברים בביטויים כמו "נגד האויב", או "נגד צוררי" שראינו בתחילה – המילה נגד הלכה ונמשכה לצד הניגוד ולא נשארה ניטרלית כמו חברתה מוּל, וכך כיום כשמישהו אומר שהוא נגד דבר מה ברור שהוא לא סתם בצד השני, אלא ממש מתנגד לו (הפועל מתנגד אכן נולד בימי הביניים במשמעות המחודשת, של התנגדות וניגוד. ואין צריך לומר שהכינוי מתנגדים – מיסנגדים בהגייה האשכנזית – בפי החסידים כלפי הליטאים לא היה ניטרלי, אלא טעון וגדוש במשמעות של התנגדות והתנגשות).
***
המחשה נאה למעבר המשמעות הנזכר של המילה נגד אפשר לראות בדרשת חז"ל על הפסוק הידוע שבפרקי בראשית: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". בלשון המקרא כאמור אין שום מטען שלילי במילה נגד, ועזר כנגדו פירושו – עזר לצידו, למולו של האדם. אך חז"ל, שכבר הכירו את המשמע השלילי שהחל להתלוות למילה נגד, הוציאו את הצירוף מפשוטו ודרשו: "זכה – עזר; לא זכה – כנגדו".
נסיים אפוא באיחול לכל הזוגות הנישאים בל"ג בעומר השתא, ובכלל – שיהיו עזר זה לזו, ואף יהיו זה כנגד זו – אך במובן המקראי והקדום, שאין בו פגם ומום.
