אחרי שלוש מערכות בחירות מייגעות, משבר הקורונה כינס אותנו וחידד מטרות. הוא מאלץ אותנו לא להיות ציניים ולא להתייאש מהמשחק הפוליטי, אלא להאמין שעוד יכולה לקום כאן ממשלה מאחדת וערכית.
לכך מצטרפת גם ציפייה שמי שרוב חייו רצופים תחנות בחיי האומה הישראלית המתחדשת, מי שהיה איש סיירת מטכ"ל, דובר באו"ם, חבר כנסת, שר וכמובן ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר, יפנים עד כמה ימים אלה טומנים בחובם הזדמנות להשיב על כנו את מסד ערכיה של המדינה, שכן כעת ברור לכול שהעם נתן למדינת ישראל מנדט לשוב אל עצמה. מנדט לציונות אמיתית, לאהבת העם והארץ, להעמקת שורשים במסורת ישראל סבא ולחיזוק עוצמתה המדינית והכלכלית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם דרכה של ימינה לאופוזיציה סלולה?
– מה הרב קוק היה אומר לראשי "ימינה"?
– ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת
במיוחד בימים אלה, כמתפקד ליכוד נאמן המעניק את קולו לליכוד כבר שנים רבות ואף פועל להרחבת שורות המצביעים, מתוך הערכה עמוקה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולפועלו, אני רואה חובה להעלות על הכתב את מלוא תוקפן של ההכרעות בנוגע להרכבת הממשלה.
כיו"ר מזכירות ביישוב בשומרון אשר מעורב מעט בציבוריות הדתית־לאומית, אני מכיר מקרוב את לבטי בני המגזר העמוקים לפני כל מערכת בחירות, אם להשאיר את קולם במגרש הביתי – במפלגת הציונות הדתית, או להעניק את קולם למפלגת הליכוד מתוך אחריות, כדי לאפשר למנהיגו להקים ממשלה יציבה.
ההתלבטות הזאת באה לידי ביטוי ביתר שאת בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, והגיעה לשיאה בבחירות שנערכו בחודש מארס השנה. מתוך הבנה שחייבים להכריע ולתת כוח לראש הממשלה, רבים בציבור הדתי נשכבו על הגדר למען ניצחון הליכוד, גם במחיר צמצום כוחה של מפלגת הבית, ימינה. מהיכרותי עם השטח, אין לי ספק שכך נדדו ארבעה עד שישה מנדטים יקרים מימינה לליכוד.
בוחרי ימינה שהעבירו את קולם למפלגת הליכוד האמינו לנתניהו כשאמר ש"שותפיו הטבעיים", כהגדרתו, יקבלו ביטוי בממשלה שתוקם. הם האמינו לנתניהו שהגב היציב שהעניקו אנשי ימינה במהלך סערת הבחירות ושמירת הנאמנות לבלוק יתורגמו לשותפות בממשלה ובוועדות החשובות. מי כמו נתניהו יודע שמספר המנדטים של המפלגות הדתיות־ציוניות, אינו מבטא את הייצוג האמיתי של הציונות הדתית בחברה, ושערכו הסגולי של הציבור הדתי לאומי גדול מסך המנדטים שלו.
נציגי הציבור הדתי־לאומי שיחקו בהוגנות את המשחק הפוליטי. נאמנותם הייתה חדה וברורה, וכעת על נתניהו להוכיח את אמינותו ונאמנותו לבוחריו. אם חלילה ימינה לא תהיה חלק מהקואליציה, ובעלת תפקיד בהנהגת המדינה בממשלה העומדת לקום, אני חושש כי הדבר יתפרש כמעילה לא רק בבוחרי ימינה אלא גם בבני הציבור הדתי־לאומי בקרב בוחרי הליכוד, שהצביעו מחל באמונה שהפתק הזה מכיל בתוכו גם ייצוג של ימינה. מהלך כזה יוביל למחיקת הערבות לליכוד, כפי שבאה לידי ביטוי עד היום בקרב הציבור הדתי־לאומי.
במערכת הבחירות בספטמבר הפעיל ראש הממשלה את כל כוחו כדי לכנס תחת מטרייה פוליטית אחת את כל סיעות הימין הדתי. הוא זימן אליו עיתונאים דתיים וקבל בפניהם על חוסר ההבנה הפוליטית שיש לציונות הדתית. הגיע הזמן שנתניהו יאמין למה שאמר אז בעצמו, שממשלה יציבה חייבת לכלול את הציבור הדתי־לאומי. זה הזמן לנהוג באחריות, בצדק ובחוכמה. כמו שהונחו בצד יריבויות פוליטיות כדי להקים ממשלת אחדות עם גנץ, אין שום סיבה שהוא לא יצליח לעשות זאת גם עם מי שצועד איתו כברת דרך ארוכה ורבת הישגים, למרות המהמורות. ראש הממשלה צריך לשים לנגד עיניו את הציבור הדתי־הלאומי ולהניח בצד משקעים מן העבר.
לפי הדיווחים מהחדרים הסגורים, אחד הנושאים החשובים ביותר לנתניהו הוא ניצול חלון ההזדמנויות לשם החלת הריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. אין ספק שנוכחותם של אנשי הציונות הדתית בממשלה הכרחית לשם כך, במיוחד במסגרת ממשלת האחדות הכוללת שותפים שבוודאי יעדיפו למנוע, להגביל או "רק" למסמס את המהלך. כדי להצליח להעביר מהלך דרמטי כל כך, חשוב שסביב שולחן הממשלה ישבו כמה שיותר אנשים שתומכים במהלך, שותפים נאמנים מאנשי הציונות הדתית, גם פנימה בעימותים הפוליטיים שעוד יגיעו, וגם החוצה בהסברה לציבור הישראלי ולעולם.
כמי שטובתה של מדינת ישראל, חוסנה ויציבותה עומדים בראש מעייניו, ראש הממשלה בוודאי יודע שאין לו שותפים נאמנים יותר לדרך מאנשי הציונות הדתית, וזה הזמן להושיט להם ימין מקרבת.
