דגל אש"ף גדול ואימתני מתנוסס בראש תל־ארומה, מבצר חשמונאי עתיק השוכן בלב השומרון, קילומטר מהיישוב איתמר. הוא מבריק וחדש, מונף שם כשלושה חודשים, מאמצע פברואר האחרון. הקרב על תל־ארומה, אתר היסטורי נדיר, התחיל כמה ימים אחרי ההכרזה על תוכנית המאה של הנשיא טראמפ. זה לא נעשה במקרה, אלא בכוונת מכוון. ההשתלטות הפלסטינית החלה בעבודות תשתית במקום, במטרה לתקוע יתד ודגל ולהכריז: אנחנו כאן. זמן קצר לאחר ההכרזה החגיגית בבית הלבן, הגיע לשם מושל שכם והכריז מלחמה נגד התוכנית: "ההיסטוריה היא שלנו ולא של העם היהודי", אמר. שוטרים פלסטינים מסתובבים שם עם נשק ועם מצלמה לאור יום (אף שבשטחי B הם אינם רשאים לעשות זאת), ושומרים על נוכחות תמידית על ההר. תמיד יש שם מישהו, עכשיו כבר בצריפים ולא תחת כיפת השמיים.
כותרות נוספות באתר מקור ראשון:
– חרדים לתקשורת: הגיע הזמן שתתגייסו לחזית הבמה
– הזדמנות לשינוי בקהילה היהודית: 8 עצות לשגריר ארדן
– יש ברבש באולפן?
ויהודים? השטח הזה, שהיה יעד אטרקטיבי לטיולים, נסגר בפניהם. בשושן פורים התארגנה קבוצת מטיילים שביקשה לעלות אל התל. בעבר זה היה דבר שבשגרה. היום מדובר במיני מבצע צבאי, בהשתתפות מאות חיילים שסרקו, השתלטו ואבטחו את קבוצת המטיילים, שבסך הכול ביקשו לבחון את הנזק שגרמו הערבים במקום. כל הטרחה הגדולה והמיותרת הזו לא הייתה נדרשת אילו לא היינו ישנים על האף. התושבים התריעו כבר כשהבחינו בתכונה הערבית על ההר, וכאשר ראו את הכלים ההנדסיים עולים כדי להכשיר את השטח. לאף אחד לא היה אכפת. במקום למנוע מלכתחילה, מאבטחים בדיעבד ובסדר כוחות הזוי. אחר כך יגידו שהמתנחלים משעבדים את צה"ל לטובת הגחמות הטיוליות שלהם.
הנזק, אגב, עצום. בורות המים המרשימים נהרסו תחת שלשלאות הדחפורים. החומה המרכזית של המבצר, בת אלפיים שנה, נדרסה על ידי המשאיות והטרקטורים שהובהלו לשם כדי להרים את התורן של דגל אש"ף. מלחמה, ואנחנו ישנים.
הסיפור של תל־ארומה הוא הסיפור של יהודה ושומרון בחודשים האחרונים. גם סבסטיה נפלה, מזמן. בירת ממלכת ישראל הקדומה, אתר בסדר גודל של עיר דוד, היושב על שטח ענק שמעולם לא נחפר, מהחשובים לעם היהודי בארץ ישראל. במקום שבו ייסדו חברי גוש אמונים את תנועת ההתיישבות, יש כיום אתר מורשת פלסטיני. עיניכם הקוראות. זה קרה מזמן, אבל מאז הכרזת טראמפ הואץ הקצב. שוחחתי עם איתן מלט מארגון 'שומרים על הנצח', שמנסה לדאוג למה שהמדינה הפקירה במשך שנים – האתרים הארכיאולוגיים ביו"ש. איתן מספר על עבודות פיתוח במיליוני שקלים מטעם הרשות הפלסטינית, שבונה רחבות, חניונים ותאורה יוקרתית, במטרה להפוך את סבסטיה סופית לאתר פלסטיני. גם לשם יהודים כמעט לא מגיעים, כי הדבר כרוך בפרוצדורה סבוכה של אישור ביטחוני וליווי צמוד. וגם כשהם מגיעים, הם מגורשים בצעקות ואיומי אלימות. המטרה של הערבים: למחוק כל קשר היסטורי של העם היהודי לארץ ישראל. גם שם, בראש ארמון מלכי ישראל, מונף דגל אש"ף.
אזור הכפר נחלין, בין ביתר־עילית לראש־צורים שבגוש עציון, אמור להיות בשטחי הריבונות. בחודשיים האחרונים ריכזה שם הרשות הפלסטינית מאמץ, ובמקום נולדה שכונה חדשה. בשטח הריבונות העתידי. שכונה של מבני קבע, דרכים סלולות, חשמל, חקלאות ועוד (ותודה לתנועת רגבים על המעקב הצמוד והמידע). גם באזור יקיר, במרכז השומרון, מתבצעות עבודות אינטנסיביות בחודשיים האחרונים.
נרדמנו בשמירה, תחת סם הריבונות, שמי יודע אם תהיה ומתי. בזמן שנדהמנו שאמריקה מדברת ריבונות, בזמן שחגגנו את המפנה, בזמן שקיבלנו ספק הבטחות מאמריקה, הפלסטינים למדו מהטובים ביותר, מאנשי חומה ומגדל שלנו, ופשוט מציבים עובדות בשטח. אצלנו שר הביטחון וראש הממשלה הזניחו את השטחים הפתוחים ביו"ש, ואצלם יש משרד מיוחד לענייני שטחי C ושר מטעם הרש"פ, וליד אסף, המופקד על "הרשות למלחמה בגדר ובהתנחלויות" – מוסד ממשלתי לכל דבר ועניין.
התושבים התריעו כבר כשהבחינו בתכונה הערבית על ההר, וכאשר ראו את הכלים ההנדסיים עולים כדי להכשיר את השטח. אך לאף אחד לא היה אכפת
אנחנו יכולים לשרטט מפות מפה ועד אמריקה, הם יקבעו בשטח איפה יהיה החאן־אל־אחמר הבא. ואיך אומרים? נראה אתכם מפנים. כל זאת במימון מסיבי של מדינות אירופה ושל הרשות הפלסטינית, שהבינה את החשיבות האסטרטגית של שטחי C ולא נחה לרגע. אנחנו מחכים לריבונות והם תופסים את הגבעות, תוקעים יתד ומניפים דגלי ענק.
מצעד האיוולת
מעניין לעניין, השבוע החליטה ממשלת ישראל להעביר 800 מיליון שקלים לרשות הפלסטינית כדי לסייע לה להתמודד עם העול הכלכלי שנובע בין היתר ממשבר הקורונה. בישראל מגדירים זאת הלוואה על חשבון כספי המיסים העתידיים של הרשות. אני מכירה את התזה שלפיה אנחנו צריכים לשמור על הרשות הפלסטינית, כי היא עושה סדר ביהודה ושומרון וזה אינטרס ישראלי. ועדיין, תראו את האבסורד. אנחנו מאכילים את הרשות הרצחנית והאנטישמית הזו, בלי לדרוש כלום בתמורה.
הרשות הפלסטינית משלמת משכורות עתק למחבלים היושבים בכלא בישראל, ומכריזה שהיא תמשיך להעביר אותן עד טיפת אגורתה האחרונה. ראש הממשלה הפלסטיני מסית, במסיבות עיתונאים המוניות ובינלאומיות, נגד היהודים שהם מפיצים קורונה, והרשות, שישראל סייעה לה בלי סוף במלחמה במגפה, מפיצה עלילות שכביכול ישראל מנצלת את הנגיף ומפיצה אותו כמנוף לדיכוי ה"כיבוש" ולהעמקתו. בנוסף, הרשות עתרה וממשיכה את ההליך נגד ישראל מול בית הדין הפלילי בהאג, ופועלת נגדנו במרץ באו"ם. אותה רשות משקיעה מיליונים בכיבוש שטחי C, בסלילת כביש יקר לתל־ארומה, בבנייה מסיבית בסבסטיה. כל זה קורה בימים אלה ממש, כאשר הם מלינים על מצוקה כלכלית וקריסה, אך משקיעים מיליונים כדי למחוק אותנו.
ואנחנו? מאכילים ומממנים אותם. בלי לדרוש קיזוז משכורות מחבלים, בלי לתבוע שיפסיקו את ההסתה המלוכלכת, בלי להתעקש שיחדלו מהמהלכים הבינלאומיים נגד ישראל, שעלולים להתהפך בבוא היום על קציני צה"ל, בלי להציב גבול להשתלטות על שטחי C, בניגוד גמור להסכמי אוסלו ז"ל. השבוע זעק הרצל חג'ג', אביה של שיר שנרצחה בפיגוע, "הכסף שלי מממן את רוצחי בתי". העוול המוסרי צועד כאן שלוב זרוע עם האיוולת, שמטפחת את המפלצת בעוד זו נוגסת בידנו.
