המצב הכלכלי הקשה בימים אלה והצורך למצוא מקורות כספיים חלופיים, משמשים כר נרחב ל"מתווכים" שונים שמנסים לגזור קופון על כספים המגיעים לנו. הנה מקרה שאירע לפני כשבועיים: מ' פוטרה מעבודתה, כמו רבים אחרים שסערת הקורונה גדעה את פרנסתם. במקביל לניסיונותיה למצוא עבודה אחרת, נזכרה בתוכנית חיסכון שפתחה לפני מספר שנים באחת מחברות הביטוח. מ' לא זכרה באיזו חברה הפקידה את הסכום המדובר, ולא הצליחה לאתר מסמכים המתעדים את העניין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פיצוי לעסקים ודחיית אשראי: ההמלצות שיסייעו להתאוששות הכלכלה
– משבר הקורונה חשף: מערכת החינוך היא בורג בכלכלה
– לא הכל שחור: המשבר הכלכלי יצר גם הוזלות
למחרת נתקלה מ' בפרסומת שצצה באחד מאתרי האינטרנט. "אנחנו נעזור לכם לאתר את החסכונות שלכם", נכתב שם. מ' הרגישה שזה "פשוט משמיים", ומיד התקשרה למספר שצוין במודעה. הגברת האדיבה מעבר לקו הציעה למ' לערוך "בדיקה יסודית" לאיתור החסכונות. הכסף שיימצא, נאמר לה, יעבור ישירות לחשבון הבנק שלה, ותמורת השירות היא תצטרך לשלם 500 שקל. מ' התלבטה, אבל חשה שאין לה ברירה. זה שווה, חשבה.
החיסכון אותר, והתברר שהיו לה שם 4,900 שקלים. כלומר היא שילמה יותר מ־10% מהחיסכון, רק כדי לקבל חזרה את הכסף שהפקידה. מ' איננה היחידה. מקרים דומים היו בעבר, וכעת חזרו לאופנה בעקבות המשבר. במקרים גרועים יותר, היו גם אירועים שבהם נגנבו כספי החוסכים.
אין סיבה שתשלמו עמלה שמנה עבור שירות שתוכלו לבצע בעצמכם ללא עלות ומאמץ מיוחד, וכך גם אין סיבה שתמסרו את פרטיכם האישיים למישהו שאינכם מכירים.
בידיכם לבדוק בעצמכם אם יש לכם חסכונות שלא ידעתם עליהם, באתר "הר הכסף" של משרד האוצר. בנוסף, בכל הקשור לחסכונות פנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות), ניתן לקבל תמונה מפורטת ונרחבת יותר בעזרת "המסלקה הפנסיונית" – ממשק בפיקוח משרד האוצר, המרכז את כל המידע מהגופים הפיננסיים השונים (בתשלום של 20 שקל). איתרתם חיסכון? תוכלו לפנות ישירות לגוף המנהל (בנק, חברת ביטוח או קופת גמל) ולבקש למשוך את הכספים ללא עלות. ברוב המקרים תוכלו לעשות זאת ישירות, באמצעות אתר האינטרנט של אותו גוף.
אגב, משיכת כספי חסכונות דורשת בחינה רצינית וחשיבה מושכלת. ככל שמדובר בקרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה, יש לבחון את היבטי המס ואת הפגיעה בזכויות ובקצבה העתידית, ולבדוק אם זו לא טעות למשוך השקעה שהושפעה מהירידות בשווקים, דווקא בזמן השפל. במקרה הצורך אפשר להתייעץ עם סוכן ביטוח או עם יועץ פנסיוני שאתם מכירים וסומכים עליו.
הסיפור של מ' הוא דוגמה לעניין רחב יותר: המחיר שרבים מאיתנו משלמים על הבורות הפיננסית הרווחת בציבור. בכלל, הרשת מלאה בעצות והמלצות שונות בתחום הפיננסי – מה לעשות עם הכסף, איך לחסוך, כיצד להשקיע, האם כדאי למשוך חסכונות ועוד. בחלק מהמקרים עומדים מאחורי ה"הסברים" אנשים אינטרסנטים, שמעוניינים בעיקר בכספכם ולא בטובתכם, וחוגגים על פערי המידע.
רבים מאלו שנקלעו כעת למשבר לא קיבלו מעולם הכשרה איך להימנע מטעויות, וכיצד מכינים מראש את משק הבית גם למצב של מכה כלכלית קשה. רבים מהם גם לא טרחו למלא את החלל בכוחות עצמם, למשל בהסתייעות במידע הצרכני הרב הנמצא באתרים ממשלתיים, כגון זה של בנק ישראל או רשות שוק ההון.
לצערנו, לא נראה שהעניין הזה ישתנה בקרוב. בהיעדר חינוך פיננסי, הכוונה ועידוד לרכישת ידע בנושא מגיל צעיר, המצב לא צפוי להשתפר. כל התוכניות הניסיוניות שנעשו בעבר בתחום, גם בשיתוף משרד האוצר, גוועו. הנה עוד משימה ממלכתית, כחלק מלקחי המשבר.
