ההחלטה האם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו נתונה בידיו המקצועיות של אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ובידיו בלבד. על כן, כל חסרי הסבלנות הלוחצים על מנדלבליט לאמץ לאלתר את תביעתם, המתמצה בסיסמא כאילו נתניהו אשם כל עוד לא הוכחה חפותו, אינם ראויים לאהדה ולגיבוי כלשהם. אף-על-פי-כן, התקשורת מאדירה שוב ושוב את הפגנותיו של האטד, החלילן מהמלין אלדד יניב, המושך את האספסוף שלו כדי להריץ את עצמו להנהגת השמאל. הקוראים מוזמנים לקרוא את משל יותם בספר שופטים, פרק ט'.
בהבדל מהאמור לעיל, אורח החיים הנהנתני של ראש הממשלה ומשפחתו – גם אם הוא מנופח באמצעות תקשורת בלתי אוהדת, בלשון המעטה – מנקר את עיני הציבור ומהווה פגיעה של ראש הממשלה עצמו בעצמו. בעשותו כן משחק נתניהו לידי יריביו הרבים, המחפשים כל דרך להפילו, לאחר שנכשלו בדרך הדמוקרטית. צדק שר החינוך נפתלי בנט, שהיה הפוליטיקאי היחיד שהתייחס לפן הערכי של הפרשיות וטען שעל מנהיג לשמש דוגמא לציבור מבחינת אורחות חייו.
ואם בנהנתנות מנקרת עיניים עסקינן, לא זכורה התייחסות שלילית כל כך לקודמיו בתחום הנהנתנות: אהוד ברק ודירות הפאר שלו, חוותו של אריאל שרון ואחוזת הקבר שלו, אהוד אולמרט ומגדלי השן שבנה בירושלים, ומעל כולם, שמעון פרס, מסעותיו ברחבי תבל וימי ההולדת המגלומניים והיקרים שלו. לא מיותר להזכיר שקשרים עם איש העסקים ארנון מילצ'ן אינם המצאה של נתניהו, והיו מעורבים בכך גם אריאל שרון, יאיר לפיד, שמעון פרס ואחרים. כל אלה הם שוליים בעיני מי שמתגוללים על נתניהו.
תחקירנים ו"תחקירנים" גילו חריצות יתר בכל הקשור לראש הממשלה נתניהו, וניסו לשמש חוד החנית של השמאל/תקשורת במטרה להפילו. ניגוד מוחלט קיים בין חריצות זו לבין שתיקת הכבשים של עדר התקשורת כאשר ראש הממשלה שרון הלך בתלם השמאלני וגירש כעשרת אלפים יהודים מבתיהם ברצועת עזה ובצפון השומרון. על כך הוא זכה במעמד של אתרוג מוגן ויקיר השמאל/תקשורת. הן התקשורת והן המערכת המשפטית נאלמו דום לנוכח האי היווני, והפרשה נסגרה.
תחקירנים ו"תחקירנים" גילו רפיסות יתר בכל הקשור לראש הממשלה שמעון פרס בתפקידיו השונים, ונמנעו בעקביות מלחקור את הנסיבות שהובילו להסכם אוסלו ולמלחמת אוסלו, את מכלול היחסים עם רב המרצחים ערפאת, את הקשרים עם איש העסקים מרטין שלאף, את ההיבטים השונים של הקזינו ביריחו, ואת הפרטים הרבים שהתגלו במהלך השנים סביב אירועי ליל הארבעה בנובמבר 1995. האם כך נוהגים תחקירנים אמתיים, או רק תחקירנים מטעם?! מתי יקום תחקירן אמיץ אשר ילך נגד הזרם ויחקור גם תחומים אלה?
ה"תחקירנים" מתיימרים להיות שומרי הסף וכלב השמירה של הדמוקרטיה. תפקידה של התקשורת לבקר. בישראל רואה התקשורת את תפקידה בביקורת על הממשלה, כל ממשלה, מכיוון שמאל בלבד. אבל, בכל הקשור להתקפה מימין על הממשלה ה"תחקירנים" ממלאים את פיהם מים.
