שיר השבוע: לָ"ג מְדֻלָּג

הָיָה לָ"ג
וְאוּלַי לֹא הָיָה
וְדֻלַּג.

יְלָדִים עִם תַּרְעֹמֶת
אוֹ בְּלִי
חָגְגוּ לָ"ג בָּעֹמֶר
בְּלִי אֵשׁ וּבְלִי דְּלִי –

כְּמוֹ הִבְרִיזוּ מִזּוּם
וְהִפְסִידוּ חֹמֶר
וְרֵעִים לֹא חָזוּם
וְהֻשְׁתַּק הָאֹמֶר –

וְהֻשְׁבַּת הַתָּמִיד
וְהֻשְׁאַר הַתַּלְמִיד
בָּעוֹנָה הַבּוֹעֶרֶת,
בִּימֵי אֵין־תָּלָ"ג,
לְלֹא לָ"ג.

הָאֵשׁ וְהַמַּיִם
שָׁמְטוּ אֶת רֹאשָׁם,
וְהָיוּ הַשָּׁמַיִם
זַכִּים אֵין עָשָׁן,

וְהַלַּיְלָה נִהְיָה
לַיְלָה צַח חַף מִנֵּפְט,
וּקְרָשִׁים שֶׁל בְּנִיָּה
נִשְׁאֲרוּ אֵין גּוֹנֵב,

וְרֵיחוֹת בְּנֵי אִיָּר
הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הָעִיר
שֶׁבֻּשְּׂמָה לָהּ בְּאֵין מַבְעִיר.

כֵּן, אִיָּר מָנָה יָ"ח,
(יוֹ"ד־חֵי"ת, זֹאת אוֹמֶרֶת)
אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיֶה מְפֻיָּח
מֵאֵשׁ מֶרֶד

הִכְרִיחוּהוּ,
כִּי טֶרֶם פָּסְקָה מַגֵּפָה,
לֵהָנוֹת מִנִּיחוֹחַ
שֶׁל נִיר וְשֶׁל כְּפָר
וְלִשְׂמֹחַ בְּחֹרֶשׁ
פָּטוּר מִשְּׂרֵפָה.

כֵּן, אִיָּר מָנָה חַ"י,
וְשִׁמְעוֹן בַּר־יוֹחַאי
הִתְלַחֵשׁ בְּאַחְוָה
עִם שִׁמְעוֹן בַּר־כּוֹכְבָא;

אִישׁ אִישׁ בְּנֵרוֹ
נִפְגְּשׁוּ הֵם לִלְחֹשׁ אֵיךְ
דָּלִיל בְּמֵירוֹן
וִיהוּדָה שׁוּב בַּחֹשֶׁךְ,

וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה שָׁם,
קַנַּאי אֶל קַנַּאי:
נִצְּחוּנִי בָּנַי;
לֹא, נִצְּחוּנִי בָּנַי!

שֶׁהֲרֵי לֹא צָלִיתִי
בָּשָׂר בִּמְדוּרָה,
אֶלָּא דַּוְקָא בִּלִּיתִי,
דָּתִי אוֹ פּוֹלִיטִי,
שָׁנִים בִּמְעָרָה.

עִם לֹג מַיִם וּפְלַג
מְגִלָּה וְקַב עֹנִי
הֵם צִיְּנוּ סוֹף סוֹף לָ"ג
בָּעֹמֶר כָּמוֹנִי.