צופי כאן 11 שצפו אמש במשדר החלופי לאירוויזיון, Europe Shine A Light של ה־EBU, היו עלולים להתבלבל ולחשוב שהם פתחו את הטלוויזיה בטעות על טקס יום הזיכרון. המפיקים הבטיחו, כשמו של המשדר, להדליק את האור לאירופה; בפועל קיבלו הצופים טעימה איך תיראה הלוויה לאירוויזיון ולאנושות כולה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בזכות ולא בחסד: לנשים מגיע מקום בפוליטיקה
– 50 שנה לפיגוע ששינה את פני גבול הצפון
– עלילות דם מודרניות: ישראל מואשמת בהפצת הקורונה
צילומים מרחובות אירופה השוממים יצרו הרגשת עולם פוסט־אפוקליפטי שבו בני האדם נכחדו. אחד הזמרים ביקש לנצל את זמן השידור שלו ל"דקת דומייה לזכר הנספים". זמר מגרמניה סיפר על אנשים שאיבדו את עבודתם. הנציגה מפולין אמרה ש"זה לא מגיע לנו".
הזמרים הנבחרים ממדינות אירופה, שהובטח כי ישתתפו במשדר, התגלו כתפאורה בלבד: כל זמר וזמרת קיבלו שניות בודדות ללהג בפיג'מה מביתם קלישאות קורונה בסגנון "תהיו נאמנים לעצמכם ותאהבו את קרוביכם". בשנה כתיקונה הקלישאות האלו הופכות לשירי פופ בלתי מזיקים; השנה לצופים נשאר לתהות אם בשביל זה צריך משדר מיוחד.
גם בצד המוזיקלי, מדובר היה בזוועה. לא חסרים שירים משמחים ומעודדים מ־64 שנים של תחרות הפופ הנצפית ביותר בעולם, אלא שיוצרי המשדר בחרו להרוס אותם באמצעות גרסאות אקוסטיות שקטות ושלל אלמנטים אחרים.
גלי עטרי, למשל, הייתה אמנם מלאת קסם עם ביצוע מיוחד ל"הללויה" הנצחי, אבל צולמה על רקע חנויות סגורות בירושלים, כדי שחס וחלילה הצופים לא ישכחו שאנחנו בעידן הקורונה. נטע ברזילי הופיעה עם בלדה חדשה ושקטה שהייתה מוצלחת כשלעצמה, אבל הציגה נטע שונה מזו הצבעונית שהכרנו על במת האירוויזיון. לא שזה דבר רע – השאלה אם זה מתאים למשדר שאמור לשמח אנשים.
אבל אם הזמרות הישראליות עוד ייצגו אותנו בכבוד, כשהמנחה ההולנדית הכריזה בהתרגשות על ביצוע חדש של זוכת אירוויזיון 2007 היישר "מהרחובות הנטושים של בלגרד", והנציג האיטלקי חירב את אחד השירים הקלילים ביותר בהיסטוריית האירוויזיון, Volare, באמצעות ביצוע כבד ומדכדך – כבר היה ברור שמזל שלא הציעו למפיקים לעשות קאבר ל"שריפה, אחים, שריפה". הם עוד היו הולכים על זה.
בשלב הזה נשברתי ועברתי לצפות בטקס האלטרנטיבי. כמו בימי הזיכרון שלנו, גם באירופה היו כאלה שסירבו להשלים עם הנכבה שבוצעה באירוויזיון. ערוץ "פרוזיבן" המסחרי בגרמניה ערך תחרות אלטרנטיבית בעקבות ביטול האירוויזיון הרשמי,Free European Song Contest 2020, והיא בהחלט סיפקה את הסחורה הרבה יותר ממשדר האבל של איגוד השידור האירופי. 15 מדינות, כולל ישראל, שלחו נציגים ושירים חדשים, ובסוף הערב הייתה הצבעה בינלאומית, כמו בכל שנה.
התחרות נערכה עם מגבלות – ללא קהל באולפן, שנכחו בו רק הזמרים, המנחים והלהקה, ועדיין הביצועים היו טובים והתחושה הייתה קרובה לדבר האמיתי. כדי לספק את מופע הביזאר המסורתי של האירוויזיון, למדינות המתחרות הצטרפה לראשונה נציגות "מהירח" עם זמר לבוש בחליפת אסטרונאוט, ומגיש הנקודות מטעם הירח היה לא אחר מקפטן ספוק מ"מסע בין כוכבים".
ההומור, המוזיקה וההופעות במשדר האלטרנטיבי היו ההפך הגמור של המשדר המדכא של ה־EBU, מה שמעלה את השאלה מה מנע מה־EBU לעשות משהו דומה. אפילו הצופים הישראלים היו יכולים ליהנות מכמה רגעי נחת במשדר האלטרנטיבי: הגרמנים אכולי רגשות האשמה הושיבו את הנציג הישראלי בפרונט, כמה מדינות לא נתנו לנו נקודות – מה שמאפשר לזעום על אנטישמיות כמיטב המסורת – ונציג ישראל, גיל עופרים, הגיע למקום החמישי בדירוג הסופי. מגיש הנקודות מטעם ישראל היה ליאון רוזנברג מקשת אינטרנשיונל – מחלקת ההפקות הבינלאומית של קשת 12, וחבל שקשת לא ראתה לנכון לשדר את המשדר בליווי תרגום חי.
בימים שבהם אנשים מחפשים מעט סיבות לחייך, אסקפיזם ונורמליות, אפשר לסכם את Europe Shine A Light בדברי הנציגה הפולנייה: זה לא מגיע לנו.
