יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

כמה באמת עולה לחסל את הטרור?

העובדה המקוממת ביותר בכל הסיפור הזה היא שעמותה פרטית הייתה צריכה לשלוח את המכתבים שהתחילו את תגובת השרשרת הזאת, שבסופה יהיה פחות כדאי לפלסטינים לרצוח יהודים

מי בעד חיסול הטרור? לשאלה הרטורית הזאת יש תשובות, ומכיוון שכך היא מפסיקה להיות רטורית. ומי שבעד חיסול הטרור, מה יעשה? כל נהג מונית יודע שיש דרכים רבות לחסל את הטרור. אנחנו יכולים להתמקד בשורשי הסכסוך, בשאיפות הלאומיות של העם הפלסטיני, בחינוך, בתרבות ההרג, ולנסות למגר את כל זה. אפשר להפסיק את ה"כיבוש" ולקוות שהרצח ייפסק איתו. אפשר, לעומת זאת, להפוך את כל העסק הזה של רצח יהודים ללא כדאי.

אז מה עושים? לפני שלושה חודשים הוציא אלוף נדב פדן, מפקד פיקוד המרכז, צו שקבע שהתשלומים של הרשות למחבלים הכלואים בישראל כגמול על מעשי טרור הם כספים אסורים. הצו נכנס לתוקפו בשבת שעברה. מנהלי הבנקים שדרכם עוברים התשלומים למחבלים לא התרגשו ממנו, ולכן גם לא הרשות או המחבלים עצמם. מדוע? כי הם קיבלו מסרים מרגיעים מישראל: הצו יבוטל או יידחה, שימו כוכבית, תכף נשוב.

בינתיים, העמותה הפרטית "מבט לתקשורת הפלסטינית", בראשותו של עו"ד מוריס הירש שכיהן כתובע הצבאי הראשי, שלחה מכתבים לראשי הבנקים והבהירה שאם יעברו על הצו יהיו חשופים אישית, הם ועובדיהם, לעונשי מאסר. הירש מציין שהבנק עצמו, אם ימשיך להחזיק בחשבונות האסורים, יוגדר כגוף הנותן סיוע לטרור, על כל המשתמע מכך.

צילום: EPA
מחבלים משוחררים, אילוסטרציה. צילום: EPA

את המכתב הזה לקחו הבנקים ברצינות. בזה אחר זה הם החלו לסגור חשבונות של מחבלים – כ־12 אלף אסירים ואסירים משוחררים המקבלים משכורת מהרשות הפלסטינית. לא מארגוני טרור, מהרשות, זו שאנו נושאים ונותנים איתה, ומתאמים איתה תיאום ביטחוני. כשהחלו ההתראות על סגירת החשבונות הרשות השתוללה, כמובן, וכן מה שמכונה "הרחוב הפלסטיני". יריות נורו על בנקים בג'נין ובקבוקי תבערה התעופפו על מוסדות פיננסיים ביריחו.

אז מי בעד חיסול הטרור? נחזור לכוכבית. העובדה המקוממת ביותר בכל הסיפור הזה היא שעמותה פרטית הייתה צריכה לשלוח את המכתבים שהתחילו את תגובת השרשרת הזאת, שבסופה יהיה פחות כדאי לפלסטינים לרצוח יהודים. כי כזכור, הסיפור התחיל נכון וטוב: את הצו הוציאה מערכת הביטחון; אבל משמעותו בוטלה בידי "גורמים בישראל".

מי הם "גורמים בישראל"? אני לא יודעת. מדוע הם העבירו לרשות הפלסטינית מסר הסותר את הצו הראשוני, הסותר את צו ההיגיון והמוסר? אני יכולה לחשוב על כמה אפשרויות: האחת, אלה אנשים שאינם רוצים התקוממות. הם יודעים טוב מאוד שלגעת בכספי האסירים זהו קו אדום אצל הרשות. הם הניחו, ובצדק, שהרחוב יבער. ייתכן שהבינו שזה הצעד הנכון לעשות אם באמת רוצים "לחסל את הטרור", אבל הם פשוט לא רצו שהתקוממות הזאת תקרה במשמרת שלהם. זה עסק מטונף שאינו מצטלם טוב.

אם להיות נדיבים, ייתכן שיש עוד סיבה: ה"גורמים" חששו שההתקוממות שתבוא לבטח תגרור גל טרור. אבל גם זאת מחשבה צרת מוחין, פחדנית ונטולת חזון. הרי ברור שריקבון של דורות הוליד את המצב שאנו נתונים בו היום, וכי שינוי שלו לא יתקבל בברכה. ברור שהצעד למיגור העיוות שבו אנו מממנים את רוצחינו יגרור התקוממות קטנה. אבל היא תהיה קטנה. ואחריה יהיה פחות טרור. חלק מהטרוריסטים אינם רוצחים בגלל שנאה רצחנית או חייתיות. כלומר, הם לא היו פונים לאפיק הזה אלמלא המניע הכלכלי. אם יישמט המניע הכלכלי, נתמודד עם פחות טרוריסטים.

ואם להיות נדיבים, כפי שטוען עו"ד הירש מ"מבט לתקשורת הפלסטינית", רשויות הביטחון שלנו ובראשם המתפ"ש, פשוט לא הבינו (או לא טרחו לחקור) את הצו ואת השלכותיו. בשביל זה צריך יצירתיות ורצון. כי בצו עצמו לא כתוב במפורש "בנקים", אבל מבחינה משפטית זה כולל גם בנקים. כך או כך, מי שחתמה על המכתב היא עמותה פרטית, ולא הגורמים האמונים על כך, כי בשביל זה צריך להרים את הראש ולראות טיפה יותר גבוה מהיום־יומיים הקרובים. כנראה של"גורמים" חסרה היכולת הזאת. מה שהופך – שוב – את השאלה שבראש הכתבה, מי בעד חיסול הטרור, לשאלה אמיתית, לא רטורית.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.