בשעה טובה הושבעה ממשלה בישראל ומונה לה ראש ממשלה, ואפילו שניים. מי שיחפש במילון אבן-שושן את הצירוף ראש הממשלה ימצא שמקורו בפיוט שכתב ר' יהודה הלוי ליום הכיפורים, ובו משובצות השורות הבאות: "רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה וַחיָלֵיהֶם / וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם // שׁוֹכֵן אוֹר עוֹלָם עֲלֵיהֶם / וִיהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵיהֶם". אבן שושן מביא במילונו שיש שתי משמעויות לצירוף ראש הממשלה: א. המשמעות העדכנית – ראש חבר השרים שבממשלה, prime minister (בתרגום מילולי: שר ראשי); ב. המושל העליון – כמו בפיוט של ריה"ל.
ברם, נראה שהמילונאי הדגול לא דייק בערך זה. מי שיקרא ברצף את הפיוט (אפשר למוצאו במחזורי התפילה הספרדיים ליום הכיפורים. זהו אחד הפיוטים היחידים שנשארו במקומם המקורי בתוך חזרת הש"ץ במחזור הספרדי, ולא הוגלו אל מחוזות אחרים בתפילה) יראה שכלל אין מדובר בצירוף "ראש הממשלה", והמילה ראש כאן היא במשמעות "רֵאשית", "בראש". יש לקרוא אפוא – "ראש, הממשלה הראשונה וכו'". כלומר, בראש עומדת הממשלה הראשונה, כלומר תחום המלכות הראשון של הבורא (עולם המלאכים), ובהמשך הפיוט הוא מתייחס גם לממשלה השנייה והשלישית (צבא השמים, וכל הבריאה בעולמנו אנו). הפיוט נכתב באקרוסטיכון והשורה של "ראש הממשלה" צריכה הייתה להיפתח ברי"ש, ולכן נקט הפייטן את הצורה "ראש" ולא "בראש" וכדומה. הצירוף הממשלה הראשונה נלקח כצורתו מן התנ"ך (מיכה ד: "וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה, מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלָיִם"), והמילה ראש אפוא אינה מצטרפת לממשלה אלא עומדת בפני עצמה.
אולם עם כל הכבוד לכוונת המשורר – לשיר לא פעם חיים משלו, וברבות הימים נתפסו המילים "ראש הממשלה" שבתחילת השורה כצירוף עצמאי. כך למשל אפשר למצוא בפיוט שכתב ר' דוד פראדו באיטליה לפני כמאתיים וחמישים שנה, המכוון לבורא: "יחיד מוכתר בסתר מאוד נעלה / לעד ישתבח שמך, ראש הממשלה". כאן ראש הממשלה הוא אכן צירוף סמיכות, ומשמעותו – העומד בראש ממשלת העולם, מלכות העולם.
המילה ממשלה במקרא באה הרבה פעמים בהקבלה למילה מלכות. כך למשל בפסוק הנאמר בתפילה במזמור "אשרי יושבי ביתך" מתהילים: "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים / וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר". הזכרנו לעיל שר' יהודה הלוי כתב את שירו באקרוסטיכון. את שיטת האקרוסטיכון לא המציאו הפייטנים, אלא נטלוה מן המקרא. מזמור "אשרי" למשל כתוב באקרוסטיכון על פי סדר הא"ב (אמנם, המנהג לכתוב באקרוסטיכון גם את שמות המחברים הוא חידוש פייטני). ברם, האות נו"ן חסרה במזמור זה, ואחרי הפסוק "מלכותך וכו'", הפותח במ"ם, בא הפסוק הפותח בסמ"ך – "סומך ה' לכל הנופלים וכו'". התלמוד במסכת ברכות מתייחס לחסרון הפסוק הפותח בנו"ן, ומסביר שדוד השמיט את הפסוק כי האות נו"ן רומזת לנפילה, אך מעניין להיווכח שבעותק של המזמור שנתגלה במגילות ים המלח הפסוק המתחיל בנו"ן עומד על תילו, בין מ"ם לסמ"ך, וזו לשונו: "נאמן א-לוהים בדבריו, וחסיד בכל מעשיו" (ואין כאן המקום לדון אם מדובר בנוסח מקורי או בהשלמה. כך או כך, זה הנוסח שנכתב, וכנראה נאמר, כבר לפני אלפיים שנה – קודם שנגנז בכדים שבמערה לדורות של המתנה).
בתקופת תחייתה של שפתנו, כשהתבקש שם עברי לתפקיד "ראש הממשלה" – התגלגלו חלופות רבות בעיתונים העבריים שהחלו להתפרסם. בין השאר אפשר למצוא את "ראש השרים", "שר השרים", "שר היושב ראשונה" ואפילו "הווזיר הגדול" (וזיר בערבית הוא שר, ואליעזר בן יהודה ביקש לייבא את המילה גם לעברית). מכל מקום, אולי בזכות הפיוט של ריה"ל, הצירוף ראש הממשלה גבר על כל צירוף אחֵר – והיום רַבִּים נושאים עיניהם למשרה הרמה, אך על שם התפקיד כבר איש אינו מערער.
