קציבת כהונה היא מושג מוכר במסגרות השונות של המגזר הציבורי. ככלל קציבת כהונה נעשית בעיקר בתפקידים הבכירים ביותר במדינה: כך לדוגמה, כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה מוגבלת בכהונה של 6 שנים, כהונתו של פרקליט המדינה מוגבלת ל-6 שנים וכהונתו של מבקר המדינה מוגבלת ל7 שנים והרשימה עוד ארוכה.
למרות שקציבת הכהונה קיימת כמעט בכל התפקידים הבכירים במגזר הציבורי, משום מה, על בית המשפט העליון חלים סטנדרטיים אחרים והשופטים מכהנים בו עד לגיל צאתם לפנסיה – ללא קשר לאורך כהונתם. אז לפני שאנו דנים בשאלה האם ראוי כי לקצוב את כהונת שופטי העליון, רצוי לברר לפני כן למה בעצם צריך את קציבת הכהונה?
ממסמך שערכו במרכז המידע והמחקר של הכנסת בשנת 2009 עלו מספר סיבות עיקריות העומדות בבסיס הצורך לקציבת הכהונה, וביניהן החשש מהתעייפות והתמקמות בתפקיד (שחיקה, צבירת כוח, עודף תלות בין השופט לגורמים שתלויים בהחלטותיו) ופתיחת התפקיד לקהלים נוספים.
חששות אלו מבוססים ומסתמכים על עשרות ומאות תקדימים שונים שהוכיחו לנו במהלך ההיסטוריה כי הישארותו של אדם בתפקיד בכיר לאורך זמן מעלה את הסיכוי להתאהבות בתפקיד ובכוח הנלווה אליו ולשחיקה במילוי תפקידו, וזאת מעבר לשאלה האם ראוי לפתוח את התפקיד גם לעוד אנשים.
האם סטנדרטים אלו צריכים לחול גם על בית המשפט העליון?
בית המשפט העליון הוא אחד המוסדות החשובים ביותר במדינה, הוא עומד בראש הרשות השופטת, אחת משלוש הרשויות המרכיבות את שיטת הממשל בישראל. ליושבים בבית המשפט כוח רב, קל וחומר בזמננו אחרי המהפכה החוקתית של ברק שבאמצעותה בית המשפט העניק לעצמו את הכוח לפסול חוקים של הכנסת.
המצב כיום הוא שחלק מהשופטים המתמנים לבית המשפט העליון יכהנו בו 20 שנה ויותר. אם נשווה זאת לשאר הרשויות נראה כי הפערים בין השהות בתפקידים הבכירים משמעותיים ביותר. כך לדוגמה, ברשות המחוקקת והמבצעת נערכות בחירות מחודשות כל ארבע שנים, אף במשרדי הממשלה השונים ובתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי קיימת קציבת כהונה של עד שבע שנים כפי שציינו לעיל.
במה שונה בית המשפט העליון משאר הרשויות שדווקא הוא חף מקציבת הכהונה? האם בבית המשפט העליון אין חשד כי ההתמקמות בתפקיד לא תיצור שחיקה? רק בשנה האחרונה התפטרו שני שופטים בשל שחיקה מהתפקיד ומהעם מי שלא מתפטר?!
האם אין חשש כי השופטים גם הם יתאהבו בכוח של המשרה? האם לא ראוי לבחון מחדש מדי פעם את התאמתם לתפקיד אחרי זמן כהונה? והאם לא ראוי שיותר אנשים יצליחו להתמודד על התפקיד?
כאשר בוחנים את התשובות לשאלות אלו חשוב לזכור כי בסופו של דבר שופטי בית המשפט העליון הם בני אדם, ולפיכך קיימות להם אותן חולשות וחוזקות כמו לכל אדם אחר. הסיבות שהזכרנו לעיל תקפות גם לגביהם. אם ראוי לקצוב כהונת בכירים כמו במשרות הבכירות במגזר הציבורי, הרי שאין כל סיבה ששופטי העליון יהיו שונים.
