לבית ספר ממלכתי בפתח תקווה הגיעה ילדה בת שבע לכיתה, כשהיא לבושה בשמלה נטולת שרוולים. בתוך התיק, בינות לספרים, למחברות, לקלמר ולארוחת עשר, נארז גם סוודר קל, למקרה הצורך. במהלך יום הלימודים קיבלה אימה של הילדה שיחת טלפון, שבה נאמר לה שילדתה אינה לבושה בהתאם לכללי בית הספר, וכי עליה להביא לה בגדים אחרים. האם הבהירה כי אין ביכולתה להגיע, והסבירה שבתיקה של הילדה נמצא סוודר עם שרוולים שיכול לפתור את הבעיה. בתגובה נאמר לה שהסוודר לא מתאים כי אין עליו לוגו של בית הספר. אז במקום היא תקבל חולצה עם הסמל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון
– "הרגשנו שאנחנו ברגע היסטורי. זה ריחף באוויר"
– נדחתה העתירה להקמת תשתיות ביישובים הלא חוקיים בפזורה
האמא, בתמימותה, האמינה כי הילדה תתבקש ללבוש את החולצה מעל השמלה ושלום על ישראל. אך כשבאה לאסוף אותה, הבינה שלא זה מה שקרה. הילדה אולצה על ידי המורה להוריד את השמלה וללבוש במקומה את החולצה. כלומר, הילדה הייתה לבושה בחולצה ותחתונים בלבד במהלך יום לימודים שלם. הילדים האחרים צחקו עליה כמובן, וההשפלה שוודאי חשה שברה שיאים. לדברי האם, הילדה לא רוצה לחזור לבית הספר וחיפוש אחר מוסד לימודים חדש בשבילה כבר החל.
ישנו רובד נוסף לסיפור הזה, מחריד לא פחות. אותה מורה שאופן התנהלותה מעורר שאט נפש, לא תפוטר. להפך. על פי הנהלים הקיימים של הסתדרות המורים אין באפשרותו של משרד החינוך לפטר מורה, קל וחומר, מורה שכבר צבר ותק במערכת. כיום מורים מתוגמלים לא על סמך כישוריהם המוכחים, אלא אך ורק על פי ותק. כלומר, שכרם עולה ביחס ישיר לכמות השנים שבהן הם מועסקים כמורים. נוסף לכך סעיף הקביעות המבטיח למורים רשת ביטחון תעסוקתי, ההופך את פיטוריהם לבלתי אפשריים. מורה לא טוב מועבר לבית ספר אחר, תוך קבלת המלצות חמות ממקום העבודה הקודם, על מנת שזה האחרון יוכל להיפטר מהמטרד. מורה ממש גרוע כבר יקודם במעלה הדרגות, על מנת להרחיק אותו מהתלמידים. המורה אמנם מורחק מלימוד ממשי של כיתת תלמידים, אך ממרום דרגתו החדשה, השפעתו עדיין מחלחלת, ולפעמים בעוצמה גדולה יותר.
אז אם ציפיתם למשפט צדק, לפיטורי המורה, או לסדר חדש במערכת החינוך – תחשבו שוב. יפה בן דוד וחבר מרעיה לא יתנו לזה יד. באצטלה של גב תומך למורים, אך בחוסר רצונה להוציא מהמערכת מורים שוטים, ההסתדרות עושה את הדבר החמור ביותר – הורסת את חינוך ילדי ישראל.
מורים צעירים, כמו אלה המעוניינים בכניסה לתחום ההוראה ורואים את שיטת התגמול הזאת, עלולים לאבד את המוטיבציה. הרי אם איכות עבודתם, טובה ככל שתהיה, לא תקבל הכרה, אלא רק משך שהותם במערכת, הם עלולים לוותר מראש. וגם אלה הנמצאים כבר בפנים – אין אפס, אחרי כל כך הרבה זמן באותו מקום ובאותו תחום תהיה שחיקה. עם השנים הרצון לחדש, לשנות ולגוון יורד, והתלמידים נשארים עם מורים עייפים שמטעמי נוחות לא יחפשו מקום חדש, ובזכות ההסתדרות גם לא נשקפת להם סכנה כזו, אפילו אם התפוקה והאיכות יורדות.
לילדים מגיע יותר, להורים מגיע אמון ולמורים הטובים באמת מגיע יחס ראוי. ילדי ישראל ראויים לחינוך טוב, בריא ומקדם, ולא חינוך קלוקל שצחנתו עולה אל על. הגיע הזמן להפסיק את הזוועה זו.
