אוחנה נאלץ להיות שר לעומתי בגלל איילת שקד

"עשה מה שהיה עושה שר משפטים אידיאלי, לו היה לנו כזה בבריטניה" הייתה אמירה נפוצה בבריטניה של שנות השלושים, תקופת הטיהורים בברית המועצות. לאור האמירות האמיצות וההחלטות הדרמטיות שקיבל שר המשפטים החדש של ישראל, אולי יתחילו להגיע ממוסקבה זמירות דומות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החזרת המכסות על החמאה – סטירת לחי לכלכלה החופשית
– משפט נתניהו: התקשורת מתעלמת מרמיסה גסה של זכויותיה
– בנה של נעמי שמר: מה שעשה כאן בג"ץ דומה להכחשת השואה

אל התקלה הזו במלאכת הרכבת הממשלה, התייחס הכתב המשפטי יהודה יפרח. בטורו השבועי טען שהתעקשות כחול לבן על איוש משרת שר המשפטים באבי ניסנקורן, באה כתוצאה ממינויו של אמיר אוחנה לתפקיד זה והתנהלותו במשרד. יפרח כתב כי "בניגוד לאיילת שקד, אוחנה לא בא לעבוד אלא לעשות רעש בשליחות מחנה 'רק ביבי', ולהילחם ב'פרקליטות שבתוך הפרקליטות'".

ראשית, קצת קשה להעריך ולהבין מהו פועלה של השרה היוצאת בשעה שציד המכשפות השיפוטי שהתנהל נגד "הנאשם מבלפור" בזמנה, מגיע לשיאו הגרוטסקי ברח' צלאח א-דין. במאמר מוסגר אפשר לציין את הסמליות בכך שנתניהו, המבקש לממש ולשמר את הצהרת בלפור, מובא לדין ברח' צלאח א-דין, הגיבור מוסלמי שגירש את הצלבנים ב-1187. אותו גיבור שנאצר וערפאת התיימרו להידמות אליו, תוך שהם מדמים את הישראלים לצלבנים.

שנית יש לחזור ולצטט את השורות משיר בית"ר: " תַּגָּר -/ עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצַר!/ אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד/ בְּלַהַב הַמֶּרֶד –/ שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר/ כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ -", ולשבח את השר אמיר אוחנה על שהפנים אותו בכל מאודו.

הפעולה הראשונה של אוחנה כשר משפטים הייתה החלפת מנכ"לית המשרד. אוחנה לא הצליח למנות את איש אמונו אך עלה בידו לסיים את תפקידה של המנהלת הכללית – אשת אמונה של ציפי לבני – שנותרה בתפקידה במשך כל כהונת איילת שקד. דבר זה מעלה תהייה – איזו עבודה נעשתה בתקופתה של שקד, והאם ידה הימנית לא הייתה בעצם אלא יד שמאל. הרעש שעורר צעדו זה של אוחנה מלמד על נחיצותו, ואף ממחיש את התימהון על שלא נעשה במשך ארבע שנים.

במחשבה שנייה ייתכן שצדקה שקד בהותירה את המנהלת הכללית בתפקידה שכן אין חולק על כישוריה. כך למשל, מתחת לאפה של השרה, וכפי שתיאר משה איפרגן באתר "מידה", הוסט מתפקידו שופט "בעייתי" שהערים קשיים על המסתננים מאפריקה ופעל ביתר שאת לגירושם מהארץ.

אם מוסיפים את הסיכול שביצעה שקד לחוק היועמ"שים שיזם אוחנה, ואת הריאיון ליעקב ברדוגו שבו אמרה שמנעה ועדת חקירה בפרשת רות דוד בהמלצתו של שי ניצן, אזי אפשר להבין למה התכוון השופט מני מזוז כשאמר על אוחנה שהוא "שר לעומתי".

כהונתו הקצרה והנחרצת של אוחנה לא רק האפילה על הקדנציה של השרה שקד, היא גם חשפה עד כמה הייתה נבובה הסיסמה "משהו חדש מתחיל". התברר שאפילו איילת שקד, שייסדה את הבית היהודי נשבתה בתפיסת "בעל הברית הווסאלי" של מפא"י, כפי שהגדיר פרופ' שמואל שניידר, בספרו "למי ייללו התנים", את מערכת היחסים בין המפד"ל למפא"י.

נראה שטענות ראשי הבית היהודי על כך שהם לימדו את הליכוד למשול הן לא רק מתנשאות אלא גם ריקות מתוכן. אגב, השופט שהועבר מתפקידו הוא בן נאמן ומסור של הציונות הדתית. מסור לתפקידו, לעמו ולארצו. טוב לזכור זאת בפעם הבאה שנשמע על כך ששוב זרקו את הציונות הדתית מתחת לגלגלי האוטובוס.