והפעם, איך רואים אותנו בקולומביה? קודם כול, בעיתון "אל קולומביאנו", הדיווח העדכני ביותר שמזכיר את ישראל עוסק בכדורגל: בזו אחר זו שבות הליגות האירופיות לפעול אחרי הקורונה, כך הוא מדווח לקוראיו. גם ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפרלמנט האוסטרי הכריז: חיזבאללה הוא ארגון טרור
– גל רציחות, דקירות ועימותים ברשות לאחר ביטול התיאום הביטחוני
– הירי בשוגג ופתיחת הר הבית: השטח במזרח ירושלים תוסס
דיווחים קולומביאניים אחרים על ישראל עוסקים בקורונה. העיתון "אל טיימפו" דיווח בשבוע שעבר – דרך העיתון הספרדי ABC – על הצעתו של פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן לעבור למשמרות של ארבעה ימי עבודה ו-10 ימי עבודה מרחוק. לפי אל טיימפו, השיטה כבר מיושמת בכמה חברות בעולם. אולי כדאי שגם אנחנו נלמד מעצמנו?
ולבסוף, במאמר דעה מאת טטיאנה אסוודו גררו, שפורסם היום בעיתון הקולומביאני "אל אספקטדור", ממררת הכותבת בבכי על הצפיפות והמחסור ברצועת עזה, ועל המתקפות הישראליות החוזרות ונשנות, כמובן בלי לומר דבר על שלטון הטרור של חמאס ברצועה ועל תוקפנותו כלפי הערבים החיים בעזה וכלפי ישראל.
גררו טוענת שישראל מפזרת חומרים משמידי צמחים מהאוויר על שדותיה של עזה.
אבל למה היא מספרת את כל זה? בניגוד לאירופים, שיכולים לדווח על עלילות דם נגד ישראל רק בשביל הכיף, היא רוצה לדבר על נושא מקומי. לטענתה, הממשלה בבוגוטה מתכוונת לעקר קרקע באמצעות חומרים כימיים כחלק מהמלחמה בסמים. בית המשפט בשלב זה מעכב את פיזור החומרים הכימיים בשטח שיועד לעיקור, במחוז נריניו.
עושים שלום
כתבה גדולה של הלוס-אנג'לס טיימס, מאת הכתבת נגה טרנופולסקי וכתב העיתון בביירות נביה בולוס, הציגה ביום חמישי שעבר את "דיפלומטיית הקורונה" של ישראל: אומות ערביות פונות לעזרה ממדינת האויב הציוני שהם כלל לא מכירים בקיומה. ראש החטיבה הבינלאומית בבית החולים שיבא, יואל הר-אבן, סיפר לעיתון שבית החולים קיבל פניות מבחריין ואינדונזיה, שלא מכירות בישראל, ומירדן, מצרים ואזרבייג'ן, שכן מכירות בה.
הכתבים לא שכחו להזכיר גם את מדינות המפרץ, שקשריהן עם ישראל מתחממים גם על רקע הקורונה. הם הזכירו דיווחים בגל"צ ובישראל על ממשלת איחוד האמירויות שהציעה לצרף כמה ישראלים לטיסת חילוץ של 74 מאזרחי האמירויות שיצאה ממרוקו (ממשלת מרוקו בלמה בסופו של דבר את שיתוף הפעולה); הם גם סיפרו על המבצע של חברת התעופה הקטארית שהציעה כרטיס טיסה חינם לעובדי מערכות בריאות בכל העולם, לאות תודה, והתירה גם לישראלים להגיש בקשה.
חלק גדול מההתחממות הזו קשור ב"סדנה הכלכלית" שנערכה בבחריין כחלק מהתהליכים לקראת עסקת המאה של הנשיא טראמפ, אמר הר-אבן בריאיון ללוס-אנג'לס טיימס: "הרבה דלתות ולבבות נפתחו שם". אך העיתון בעל הקו המערכתי השמאלני מזהיר שדווקא יישום הסיפוח שהציעה עסקת המאה עלול להסב לאחור את ההתקדמות הזאת.
ואם כבר שמאלנות
חברת הקונגרס האנטישמית אילהאן עומאר התראיינה בסאנדיי טיימס ביום ראשון שעבר. הכתב ג'וש גלנסי שאל על התבטאויותיה האנטישמיות: בעבר טענה עומאר שיהודי ארה"ב "מקדמים נאמנות למדינה זרה", שישראל "הפנטה את העולם" ושהתמיכה האמריקנית בישראל קשורה ל"בנג'מינים" (לא בנימין נתניהו אלא בנג'מין פרנקלין, המופיע על שטר מאה הדולרים). עומאר השיבה לגלנסי: "ההתבטאות שלי הכאיבה לאנשים, וזה שבר את ליבי. אני מדברת על הכסף הסעודי המדמם ועל זה שהסעודים הם מוצצי דם, ואף אחד לא אומר 'זה אסלאמופובי'. אבל אני יודעת שאם אשתמש במונחים האלה כלפי מדינה אחרת, זאת תהיה בעיה… ההיסטוריה קשורה למילים… אני מבינה זאת עכשיו".
התנצלות? לא ממש. מיד בפסקה הבאה ברור שעומאר פשוט אימצה לעצמה אסטרטגיה: בכל פעם כשתוהים על גישתה כלפי ישראל והיהודים, היא אומרת שהיא חושבת פחות או יותר אותו דבר על הסעודים. "אנחנו יודעים שהכסף וההשפעה והקשרים של הסעודים עם הממשל הם הסיבה לכך שלא מתייחסים למעשים ההרסניים שלהם", היא אמרה לסאנדיי טיימס, "ובאמת אין שום הבדל בין זה ובין מה שקורה עם ישראל".
הכיפה בשער
בכתבה "לשמור על האמונה" מאת הנרי מאנס בגיליון האחרון של הפייננשל טיימס מופיעים ראיונות עם אנשי דת, ובהם דיוויד מיטשל, רב בבית הכנסת הרפורמי וסט לונדון. מיטשל דיבר על כך שאנשי הדת השמרנים גילו, בשעת המגפה, שעליהם להיות חדשנים ויצירתיים. "מעולם לא ערכתי הלוויה שרק אני הייתי בה, כי כל האבלים נדרשו לבידוד עצמי", הוא אומר.
הוא סיפר לכתב שערך תפילות אשכבה באפליקציית פייסטיים, ושאת ליל הסדר ערך ב"זום" לקהל וירטואלי גדול פי שלושה מהקהל הרגיל שהשתתף באופן פיזי בליל הסדר שערך בשנה שעברה: האם הוא היה יכול לעשות דברים כאלה בשנות השמונים? "אני מודה על כך שזה קורה בעידן שבו אנחנו יכולים להיות מחוברים גם מרחוק. אני חושב שהמגפה תשנה את האופן שבו אנחנו חושבים על המרחב הדתי".
