אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מתברר שבמשרד ראש הממשלה פשוט אין אולם מספיק גדול שיוכל להכיל ממשלה כל כך גדולה בימי קורונה. אז שבוע אחד הממשלה מתארחת באולם שאגאל בכנסת, שבוע שני באודיטוריום משרד החוץ, ואולי בהמשך פשוט ישכרו איזה אולם אירועים בירושלים, כדי לקיים בו את ישיבות הממשלה הגדולה והמנופחת בתולדות ישראל.
מראה האולם הענק, שבו מצביעים השרים על הקמת שורה של משרדים לענייני כלום ושום דבר, חידד לכל מי שעדיין לא הבין את האבסורד שבסיטואציה. הרי למה בכלל אדם רוצה להיות שר בממשלה? האפשרות ראשונה היא כדי להיות אחראי על תחום פעולה מעשי ומשמעותי. משרד האוצר נניח, משרד החינוך, או אפילו משרד האנרגיה, אם תרצו.
מאמרים נוספים במקור ראשון:
20 שנה: אנחנו עדיין משלמים את מחיר הבריחה מלבנון
שוברים שיא חדש, שוב: משפט נתניהו מבעיר את הרשת
"מפקדים למען ביטחון ישראל" שבויים בקונספציה
אפשרות שניה היא בשביל להיות חבר בפורום המשמעותי במדינת ישראל, זה שבו מתקבלות ההחלטות. אבל אם אתה שר לענייני כלום ושום דבר, שאת המשרד שלו הקימו רק בשביל לספק לך ג'וב, אז לכאורה נשארנו רק עם האפשרות השניה. למישהו נדמה שממשלה כזו, שיכולה להתכנס רק באולם שאגאל בכנסת או באודיטוריום משרד החוץ היא פורום שבאמת מקבל החלטות? שלדיונים שלו ישנה איזו שהיא משמעות מעשית? הרי אם מישהו עדיין היה צריך הוכחה, החל מאתמול ברור שמליאת הממשלה היא גוף ריק מתוכן, חותמת גומי שנועדה לצרכים טקסיים ועל מנת להעניק לנתניהו הזדמנות ל'פוטו-אופ' כבר בתחילת השבוע.
אבל אם היה מדובר רק בבזבוז משאבים חסר תוחלת, עוד היינו שותקים, נניח. מילא. אפשר היה אמנם לחשוב על שימוש טוב יותר למאות מיליוני השקלים שיעלו השרים והמשרדים לענייני כלום ושום דבר, אבל אולי זהו מחיר הדמוקרטיה. השאלה היא איך הממשלה הזו תוכל לתפקד. אתם מכירים איזה שהוא מוסד שמסוגל להתנהל כאשר 34 בני אדם מנהלים אותו יחד? האם יש בכלל אפשרות לנהל משהו בצורה כזו? אתם מבינים כמה מחלוקות על חלוקת סמכויות ותחומי אחריות צפויות לפרוץ בממשלה הזו?
ואם לא די בכך, מדובר בממשלה שלא מנוהלת על ידי גננת אחת בלבד. בממשלה נורמאלית, בסופו של כל ריב או עימות בין שרים נמצאת הגננת, ראש הממשלה, שיכול במידה מסוימת "לעשות סדר". לממשלה הנוכחית יש שתי גננות, שאם לשפוט לפי השבוע האחרון הן אפילו לא חברות טובות במיוחד. כל שרי הממשלה מחולקים על פי חוק לכאלו שהם "בעלי זיקה" לנתניהו וכאלו שה"זיקה" שלהם היא לגנץ. מה קורה כאשר שר האוצר ישראל כ"ץ בעל ה"זיקה" לנתניהו ושר הכלכלה עמיר פרץ בעל ה"זיקה" לגנץ מסתכסכים סביב סוגיה כלכלית? מי יכריע בין השניים? גנץ או נתניהו? לא מדובר אגב בשאלה תיאורטית, מחלוקת כזו עלתה כבר אתמול על השולחן סביב מתווה הסיוע להחזרת עובדים לעבודה. במקרה הזה נמצאה פשרה מסוימת במקום, אבל עיקר הבלגן עוד לפנינו.
הממשלה הזו מתחילה קצת כמו קומדיה, אבל אם לשפוט לפי מה שנראה כרגע, הקומדיה הזו תהפוך מהר מאוד לפארסה. אך מי שישלם את מחירה יהיו אזרחי ישראל, לא השרים במשרדים שהוקמו אך אתמול ולאיש לא ברור לשם מה בכלל.
