"אני מדבר על המספרים", הכריז יורם לס בגאווה באולפן החדשות, "מי שמנסה לתקוף אותי – אף אחד, עד היום, לא סתר את המספרים שלי". "אף אחד לא סתר את המספרים שלו?", הכריז בתגובה גיא זהר בפינתו "מהצד השני", "אז הגיע הזמן". וכך, במשך דקות ארוכות, הוקרן בפינה של זהר סרטון ארוך וחתוך עם הרגעים המוזרים שבהם יורם לס סותר את עצמו. בכל פעם, כך התברר, הוא מציג את המידע שמשרת את הטיעון שלו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– זעם בירושלים: רחובות מרכזיים ייסגרו לטובת בעלי העסקים
– בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב
– הבטן נפוחה? קבלו 6 המלצות לבטן שטוחה
לס לא נשאר חייב. הוא כתב לזהר בתגובה שכל המספרים שהוא נותן נכונים ליום שבו התפרסמו, ומטבע הדברים מתעדכנים לאורך ציר הזמן. אמת לשעתה, בקיצור.
גיא זהר אינו תחקירן. הוא לא חושף שחיתויות כמו דרוקר ולא מחטט בפחים כדי למצוא חומרים מרשיעים אבל הפינה שלו היא אחד הדברים הכי חשובים שרואים כרגע בתקשורת הישראלית, בטח בתקופת הקורונה. בעידן שבו הציבור מבולבל מאוטוסטרדת המידע והפרשנים שמלרלרים ללא הפסקה במתכונת גל פתוח, מישהו חייב לעשות סדר ולהביא לידיעת הציבור – מה אמת ומה בדיה, מה מדויק ומה מפוברק.
יותר מדי אנשים מוזמנים בקלות יתר לאולפנים על תקן פרשנים ויודעי כל, זורקים לנו נתונים ועובדות מטעם עצמם, ומסתמכים על ההנחה שוואלה, למי בכלל יש זמן או כוח לבדוק אותם?! מעולם לא קם מנחה של תוכנית ואמר למרואיין שלו: אדוני, בדקתי את דבריך וגיליתי שאתה מחרטט את הצופים שלי, מהיום לא תבוא יותר לפרשן אצלי. זה לא קורה, משום שעניינה של הטלוויזיה אינה חשיפת האמת, אלא איסוף רייטינג. לכן, כל עוד יורם לס מעורר עניין, לאף אחד לא אכפת אם הוא צודק או טועה בדבריו.
"בדיעבד, פחות מדי שאלנו לגבי האחריות שלנו, התקשורת, בלתת במה לאנשים, שמופיעים מעולה אבל מפיצים תקוות שווא, שמבוססות על מספרים לא מדויקים וניתוחים שגויים, בנושאים שאינם בתחום מומחיותם", כתב זהר בתגובה ללס.
יש אנשים שחולים על זהר, יש אנשים שסגנון הגשה שלו מעצבן אותם ולא מסוגלים לצפות בו, אבל לזכותו ייאמר שהוא משתדל להיות ענייני. חכ"ים ממפלגת ימינה זוכים למתקפה, אבל מירי רגב זוכה להגנה. יריב לוין עולה על הגריל, אבל גם בני גנץ לא ניצל ממנו. אפילו מד הטמפרטורות בימי חמסין חוטף מזהר על הראש. ועוד ייאמר לזכותו, שהוא גם מודע למגבלות שלו. באחת הפינות הוא החליט לפרסם מידע לא מדויק שעלה אצלו ולסתור את עצמו על בסיס התגובות שקיבל. הוא קרא לה "מהצד השני – השני".
גיא זהר לא מושלם. אבל הרצינות שבה הוא מתייחס למידע שעובר לציבור ראויה להערכה. מעטות התוכניות שנותנות דעתן על המידע הזה ועל ההשפעות שלו על תפיסת המציאות שלנו. לו הייתה כאן באמת ביקורת תקשורת, ולא סתם מדורים של בלוגרים שאיש אינו טורח לקרוא, כל ערוץ היה מחויב לפרסם בסוף כל יום מקבץ של הטעויות ששידר. סתם ככה, למען ההגינות. ואולי גם לשם האחריות.
