בית המשפט החל אתמול (א') בשלב הטיעונים לעונש במשפטה של ציפורה דוד – מטפלת שהתעללה בפעוט בן 11 חודשים בביתו בנס ציונה לפני כשנה. בעקבות התמונות הקשות שלא מותירות מקום לספק ובעקבות הודאתה של המטפלת באישומים, בית המשפט צפוי לגזור עליה תקופת מאסר בפועל. חיפוש קצר בגוגל הוליד סרטונים קשים לצפייה. סרטונים בהם האכזריות שמופעלת מצד דוד כלפי תינוק חסר ישע מבעיתים. לצערנו לא מדובר במקרה בודד. היו מקרים נוספים שנחשפו ובוודאי עוד כאלו שאיש לא יודע עליהם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ועידת התפוצות הבינלאומית: צפו בסיכום היום הראשון
– מחולל ההסתייגויות של ימינה: ללא מגע יד אדם
– ידינו לא שפכו את הדם הזה, אבל אולי כן
אמו של הפעוט, בת אל רוגוב, התראיינה בתוכנית "שש עם עודד בן עמי" וסיפרה על השנה הקשה שעברה עליהם. שנה שבה היה צריך ללמד את הילד לבטוח שוב באנשים, שכיסא האוכל הוא לא כיסא עינויים ושמותר לו לבכות בלי לקבל מכות אחר כך. בגרון חנוק ביקשה שבית המשפט יגזור על דוד את העונש המירבי – ארבע שנות מאסר בפועל.
אבל האמת חייבת להיאמר והיא שארבע שנים לא מספיקות. יש מקומות בהם הענישה חייבת להיות חמורה באופן קיצוני ואם יש מקרה שבו אפשר לעשות "למען יראו וייראו" הרי זה המקרה. לא מדובר במטפלת שחוקה ששומרת על 15 ילדים שבוכים בו זמנית, היא לא עברה תקופה קשה בחייה האישיים שגרמה לה להתמוטטות עצבים – לא שאלו סיבות המצדיקות התעללות כזו אבל הן בהחלט יכולות להוות טיעונים כנגד הוצאת העונש מפרופורציות. דוד שמרה על ילד אחד בתנאים מיטביים ומסיבה שאין בה אלא רוע לב, התעללה בו. תחום המטפלות פרוץ לחלוטין וכדי להגן על הפעוטות חייב בית המשפט לגזור עונש חמור מספיק כדי שכל מטפלת תחשוב פעמיים לפני שהיא מרימה יד או צועקת על מי שנמצא באחריותה. אם העונש יהיה סביר לא תהיה כאן שום הרתעה.
יש מעט מאוד מקומות בהם השחור הוא שחור ברור כל כך. התעללות בחסרי ישע, תינוקות וקשישים היא השחור משחור ועל המדינה להחמיר מאוד בענישה עליה. כחברה אנחנו מזדעזעים וצועקים אבל כוחנו מוגבל. את זעקת הילד הקטן הזה בית המשפט חייב לזעוק ולגבות עונש, לא רק בשביל הפעוט או הוריו ולא רק בשביל הפעוטות הבאים שיינצלו מסיטואציה כזו, אלא גם בשבילנו. בשביל שנדע שאצלנו צריך לחשוב טוב טוב לפני שמתעללים בחסרי ישע ולא באמת משנה בני כמה הם או מאיזה לאום.
