בימים האחרונים נשמעו קולות מצד גורמים במועצת יש"ע של העדפה לוותר על החלת ריבונות ביהודה ושומרון כדי לא לשלם מחירים מדיניים שמופיעים בתכנית טראמפ. עורך "בשבע" אף הציע לפני שבועיים להסתפק בסיפוח הבקעה.
נמנה לרגע יתרונות, שפחות נדונו, של החלת הריבונות על כל שעל אפשרי שתכנית טראמפ מאפשרת. התיישבותית, אזורים מסויימים: הבקעה, צפון ים המלח, כל רצועת השומרון המערבי, גוש מעלה אדומים, מרחב כביש 443 וגוש שילה מקבלים רצף ומרחבי התפתחות. מדובר בדחיפה שתאפשר להביא יזמים לבנייה ולתעשייה, להקל על סלילת כבישים, הנחת מסילות רכבת ובכלל הכללה בכל תכניות המתאר הארציות. בעיני המוני הישראלים, אזורים כאלו יכולים סוף סוף להפוך להיות כמו גוש דן, באר-שבע או עפולה, מבחינת ההחלטה לרכוש דירה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האשמות הדדיות: "ימינה השאירה ירושה קשה"
– שייח' בכפר יאסיף על הרקדן איימן ספייה: "הוא כופר"
– המאבק על התר"ש: הרמטכ"ל בנאום לאוזני פקידי האוצר
באזורים אחרים, הקצאת הקרקעות להתיישבות היהודית קמצנית: בפרט כל אזור יהודה, שבו ננגסים שטחי מדבר יהודה, ולקריית ארבע מוקצה פרוזדור צר מדרום. כך גם גוש טלמונים וגוש נווה צוף, גוש אבני חפץ-עינב, ויישובי עוטף שכם. אולם, אפילו באזורים כאלה, כל ריבונות תקל על הבאת תשתיות, על יזמים (החוק האמריקאי, למשל, יכיר גם במקומות כאלו לצורך השקעות ותרומות מארה"ב) ותחייב נותני שירותים להתייחס לתושבי היישובים הללו כבעלי זכות שווה לחלוטין כמו תושבי כל מקום אחר במדינת ישראל.
חשוב מכל: ההגנה על מקומות אלו תהפוך להגנה על שטחי מדינת ישראל ריבוניים, ולא על "התנחלויות בשטח כבוש שמעמדו ייקבע בעתיד". אם כיום גדר ההפרדה עוברת מחוץ לשטחי מדינת ישראל במקומות רבים, אין סיבה שלא לדרוש מרחבי ביטחון מתאימים גם בשטחים שאינם בגדר ה-33% המיועדים לריבונות, עבור אזורי החיבור ליישובים מבודדים והיקף הישובים.
תודעתית, יוכח סוף סוף שההתיישבות אינה מכשול לשלום, ושהיא אינה כופה לְאָזרח מיליוני פלשתינים במדינת ישראל. יוכח שכיוון ההתיישבות הוא קדימה, וכל היישובים שקמו הובילו לריבונות ישראלית. כל מפה רשמית תצטרך להראות בגאון את כל יישובי יהודה ושומרון.
ב-1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, "על יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות", בין היתר. אנו קוראים את ההלל בכל שנה לציון הכרזה זו, שהתבססה על החלטה שהקצתה לנו פחות משטח ארץ ישראל. חיפשתי, ולא מצאתי שמי ממנהיגי העם אז הציעו לוותר על חלק מהשטח שהקצו האומות המאוחדות, או על כולו, רק בגלל שאר השטח שלא הוקצה.
על נדירות השעה המדינית של ממשל טראמפ כבר כתבו רבים. הרי לא הייתה הזדמנות כזו, של גיבוי ממעצמה כלשהי לריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, מזה 53 שנה. ראוי להוסיף שגם נתניהו, שכהונתו תסתיים בעוד שנה וחצי, הוא מנהיג בעל יכולת נדירה להעביר מהלך כזה בדעת הקהל ואצל מדינאים בארץ ובעולם.
האם ייגזר בידוד על יישובי מובלעת תוך בניה ערבית פרועה סביבם? תכנית טראמפ ודאי לא קובעת כך, ורק אזלת יד ישראלית עלולה לגרום לזה. אדרבה, המתיישבים אינם מחוייבים לאף תכנית מדינית. את השגשוג שיהיה באזורים שיסופחו באופן מרווח, חובה על נאמני הארץ למנף באזורי C שלא בתכנית טראמפ לתנופת פיתוח חקלאי, הגנה על משאבי טבע והיסטוריה, ואף התיישבות בסגנון חומה ומגדל שכבר עצלנו מכדי לבצע מזה זמן רב.
