הפלסטינים מתרכזים בכלים דיפלומטיים כדי לעצור את החלת הריבונות הישראלית. הפופולאריות הזמנית לה זכתה הרשות בזמן הקורונה, חלפה נוכח המציאות שנובעת מההתעקשות הפלסטינית להמשיך ולטפח את הנתק מישראל. ההחלטה של ההנהגה הפלסטינית הבכירה על ביטול ההסכמים עם ישראל פוגעת באזרחים הפלסטינים. בפועל כשאין תיאום ביטחוני – יש יותר פשיעה, כשאין תיאום כלכלי – הרשות לא מושכת את כספי המיסים ולא משלמת משכורות וכשאין תיאום אזרחי – חולים לא מקבלים טיפול.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סוף סוף יוכח תודעתית שההתיישבות אינה מכשול לשלום
– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים
– למה לא ישראל: המדינה שניצחה את הקורונה
הרשות הפלסטינית יוצאת למאבק עקרוני-לאומי מול ישראל, אבל בדרך היא דופקת את מי שאמור לצעוד מאחוריה במאבק, כלומר את האיש הקטן ברחוב הפלסטיני. אני ממש לא בטוח שהוא שותף למאבק, וההתבטאויות של הבכירים הפלסטינים מוכיחות שגם הם לא בטוחים שהוא איתם.
השר לענייני אזרחים חוסיין א-שיח, מי שאמון על הקשר עם ישראל הזהיר מפני סיפוח ישראלי. הוא הזהיר שהרשות לא תסכים לשמש כרשות מנוציפאלית תחת שלטון ישראלי או כספק שירותים עבור הפלסטינים מטעם ישראל. "סיפוח משמעותו חצייה של נקודת האל חזור והגעה למצב שבו ישראל תשלוט על השטח", אמר והוסיף, "אם ישראל תבטל את הסיפוח, היחסים יוכלו לחזור לקדמותם".
אחרי שפתח באיום, אמר א-שיח משפט שדיבר על ישראל אבל למעשה נועד לאוזניים פלסטיניות, "אנחנו לא מעוניינים בכאוס. הכאוס יוביל לפירוק הרשות ולכן נמשיך לבצע מעצרים. נעצור כל אחד שיתכנן לבצע פעולת גרילה נגד הכיבוש, אם הוא יצליח להגיע לשטחי ישראל נמצא את הדרך לעצור אותו". במילים אחרות א-שיח מתכוון להבהיר לחמולות, משפחות ופעילים מטעם גורמים כאלו ואחרים שמחזיקים בנשק, שהם לא יוכלו לנצל את המצב לטובתם. גם לא לאחר סיפוח ובעיקר לא לקראת היום שאחרי אבו מאזן.
נקודת הלחץ של ישראל, כך מרגישים ברמאללה, היא המצב בעזה. א-שיח ציין כי הרשות הפלסטינית מתכוונת להפחית את העברת הכספים שלה לרצועת עזה ולבטל את העברת המשכורות של עשרות אלפי פקידים ואנשי משטרה עזתיים. כלומר במוקטעה שואפים לעשות בלגן בעזה כדי לעצור את הסיפוח.
גם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתיה ניסה להלך אימים על ישראל בעזרת איומי טרור, "בניגוד לשנתיים האחרונות בהן העולם הערבי עסק באיום האיראני, עכשיו הנושא הפלסטיני חזר למרכז הבמה". זהו אקדח בלי כדורים, אמירה שהיא יותר משאלת לב ממציאות שהוא מסוגל לממש. א-שתיה דיבר גם על אסטרטגיה דיפלומטית לבלימת החלת הריבונות ב-1 ביולי, "נפתח באסטרטגיה חדשה שתכליתה לעבור ממעמד של רשות מבחינה חוקית ומדינית למעמד של מדינה שישראל תצטרך לעבוד מולה". זוהי תוכנית ישנה שהרשות הפלסטינית ניסתה להפעיל בעבר דרך מוסדות האו"ם.
חמאס אגב, מוחים על דבריו של חוסין א-שיח ושל בכירים נוספים מטעם פת"ח וטענו שהאמירות מוכיחות שהרשות לא מתכוונת באמת להפסיק את הקשר עם ישראל.
בכירי הרשות, דוגמת סאאיב עריקאת, משמשים בתפקידם כמעט 30 שנה, לא מתחלפים ומאוהבים בתפקיד, בשררה ובממון שהועבר במשך שנים לפלסטינים הסרבנים. להם לא אכפת לנהל מאבקים מעל ראשם של האזרחים שנאבקים באבטלה ובקשיי המחייה.
במבחן התוצאה, לא בטוח שאותם אנשים לא יעדיפו לחיות תחת ריבונות ישראלית, שתאפשר להם עתיד טוב יותר עם זכויות ובלי ההנהגה המושחתת שמדברת על לאומיות, כל עוד הכיסים שלהם מלאים.
