בסיפור של משפחת רפאלי אין אף גיבורה

כאילו הייתה שרה גיבורת ניל"י, או חנה סנש, יוצאת התקשורת מגדרה לספר על גבורתה של האם שהולכת לשבת בכלא 'במקום' בתה. כן, אני מדברת על הרפאליות. הבת שנמצאת בכל מקום: במסך הטלוויזיה, בשלטי חוצות ובפרסומות לרשתות שבבעלותה, והאֶם, שהיא המנוע והראש מאחורי האימפריה שלא מפסיקה להרוויח. בר וציפי, ציפי ובר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התוכנית לחינוך יהודי במדינות חבר העמים בסכנת סגירה
– "כשאני שומע רבנים תוקפים רפורמים, זה מתכון שהמשיח לא יגיע"
– "היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא

ציפי רפאלי, אמה של הדוגמנית בר רפאלי, תיכנס בקרוב לכלא "נווה תרצה" לריצוי עונש מאסר שנגזר עליה, במסגרת עסקת טיעון שנחתמה אתמול (שלישי) מול רשות המסים בפרשת העלמות המס. על פי ההסכם שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב, רפאלי האֶם תְרָצה 16 חודשים בכלא הנשים, ואילו על בתה בר נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות. זאת לצד תשלום קנס של מיליוני שקלים שתשלמנה השתיים.

מאז נודע ההסכם, מהללים בתקשורת את האֶם ש'החליטה' לשלם את מחיר עבירות המס, ותְרָצה עונש מאסר בפועל, בעוד בתה תישאר חופשיה עם ילדיה ותמשיך לעבוד ולתחזק את האימפריה המשפחתית, המבוססת על יופייה וכישרונה. "אמא לביאה", כינו אותה באתר אחד, ו"גיבורה" במקום אחר.

למעשה, למרות הניסיון להציג כאילו רפאלי האֶם 'לקחה' על עצמה את האשמה, הרי שאף גורם בפרקליטות לא היה מאפשר לשתיים 'להחליט' את מי מביניהן משתלם לשלוח לבדוק איך נראית הגרסה האמיתית של "כתום זה השחור החדש" ו"בפנים". בעוד בר עבדה, הייתה זו אמה שניהלה את ענייניה הכספים, לכן היא זאת שצריכה לשאת ברוב העונש, ולא בתה. זה אולי מצטייר טוב יותר, וגם מעורר יותר רחמים, אילו באמת האֶם הייתה מתנדבת ללכת לכלא במקום בתה, אבל אם הפרקליטות הייתה משוכנעת שבר היא זו שצריכה לשבת בכלא, היא הייתה עולה על מדים (בפעם הראשונה, אחרי שעל השירות הצבאי דילגה), ולא אמה.

ועוד משהו שחשוב לומר. עבירות מס משום מה עדיין נתפסות בישראל כ"עבירות קלות", כאלו ש'כולם עושים' ומי שלא, נתפס כפראייר. נכון, זה לא רצח, אונס או שוד, וכולנו התרגלנו לאינסטלטור שמבטיח הנחה על תשלום מזומן, ולקוסמטיקאית שמעולם לא מוציאה קבלה. אז נכון שכאן מדובר במיליוני שקלים, סכום שהאינסטלטור או הקוסמטיקאית יכולים רק לחלום עליהם, אבל בהחלט כדאי שכולנו, גם נותני השירותים וגם רוכשיהם, ניקח את העניין לתשומת ליבנו.

בסיפור הזה אין אֶם אצילית, אין מנצלת או מנוצלת, ובעיקר, אין אף גיבורה. יש רק שתי עברייניות שצריכות לשלם, כל אחת בדרכה, את חובן.