נושא האנטישמיות הגואה בעולם מטריד את מדינת היהודים. אלפי מילים נאמרו, אינספור גינויים נכתבו, לצד הצהרות סולידריות ואחדות גורל. כל זאת, לצד דרישה מאומות העולם שיצקו תוכן מעשי אל תוך המילים 'לעולם לא עוד'. אך למרות השיח הער סביב האנטישמיות, עדיין חסרות הצעות קונקרטיות – אלו צעדים מדינת ישראל יכולה לאמץ ולקדם במסגרת המאבק בשנאה החדשה-ישנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ריאיון בלעדי: סגן ראש ממשלת לוב בבקשת תמיכה מישראל
– ויכוח על תפקיד בין ימינה למשותפת תוקע את עבודת המליאה
– פעיל שמאל ותיק: ישראל היא המקור לאלימות המשטרתית בארה"ב
העלייה העולמית באנטישמיות היא עובדה. לפי 'מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו', בשנת 2019 נרשמה עלייה של 18% באירועים אנטישמיים אלימים בהשוואה לשנה שקדמה לה. בבריטניה, 2019 הייתה השנה הרביעית ברצף שבה נשבר השיא של אירועים אנטישמיים. בארה"ב, רשמה הליגה נגד השמצה 2,107 אירועים אנטישמיים, המספר הגבוה ביותר מאז שהארגון התחיל את מעקביו לפני כ-40 שנה. ייתכן מאוד שב-2020 נראה עלייה נוספת, על רקע תיאוריות הקונספירציה המאשימות את היהודים בהפצת הקורונה, המיתון הכלכלי העולמי הצפוי, וההסתננות של גורמים אנטי-ישראליים ואנטישמיים לתנועות לצדק חברתי בארה"ב ובאירופה.
התפקיד של מדינת ישראל במאבק הבינלאומי נגד האנטישמיות הינו נושא רגיש. מדינת ישראל צריכה להיזהר במידת המעורבות שלה בסיוע לאזרחים זרים – גם אם יהודים – מול רשויות המדינה שבה הם גרים. לעיתים מעורבות גלויה של ישראל בעידוד חקיקה בפרלמנטים עלולה לשמש כלי בידי אלו המתנגדים לחקיקה. וקיים גם חשש שממשלות בעלי אמצעים דלים (או מוטיבציה דלה) להילחם באנטישמיות יעדיפו 'להאציל' את האחריות שלהן לישראל. עם זאת, למדינת הלאום של העם היהודי ישנה חובה מוסרית והיסטורית להירתם למאמץ חיזוק והגנת הקהילות בתפוצות, תוך אימוץ תכנית אסטרטגית נכונה וזריזה.
להלן ארבעה צעדים שתכנית כזו צריכה לכלול:
שגריר למאבק באנטישמיות: ארה"ב, האיחוד האירופי, גרמניה, בריטניה וצרפת כבר מינו גורם רשמי בכיר האחראי להובלת המאבק באנטישמיות במדינותיהם. אותו נציג מיוחד הוא איש הקשר המוביל לממשלות, מוסדות בינלאומית וארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא. בישראל אין עדיין גורם בכיר כזה. נושא המאבק באנטישמיות מתחלק בין משרד התפוצות, משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים שפועל נגד מה שמכונה "האנטישמיות החדשה". עם זאת, נדרש מינוי של גורם בכיר, בדרג של שגריר או יועץ מיוחד לראש הממשלה, אשר יתכלל ויוביל את המאמצים, יישא באחריות להשגת היעדים שהוגדרו, וייצג את ישראל מול הנציגים המיוחדים של מדינות אחרות.
חקיקה: אחד הכלים החשובים ביותר במערכה נגד האנטישמיות. ישנם סוגים שונים של חקיקה – אימוץ הגדרות רשמיות לאנטישמיות, דוגמת ההגדרה של ה- IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה), שכוללת הן את האנטישמיות הקלאסית והן את האנטישמיות החדשה, חקיקה המחמירה את הענישה לפשעי שנאה, ואף מגדירה אותם, בתנאים מסוימים, כ"טרור מבית" (כפי שאומצה במדינת ניו יורק לפני כחודשיים), וחקיקה שמקצה מימון לביטחון מוסדות קהילתיים או לחינוך נגד אנטישמיות.
מדינת ישראל מנועה לרוב מפעילות לובי לקידום חקיקה במדינות זרות. אך אין מניעה לכך שנציגי המדינה יביעו את עמדתם בעד הצעות חוק מועילות בפגישותיהם המדיניות עם עמיתיהם. יש לעודד את אימוץ הגדרת ה-IHRA ברחבי העולם, לא רק ברמה המדינתית אלא גם בקרב גופים תת-מדינתיים וחברה האזרחית. ההגדרה הזו כבר אומצה על ידי 180 מועצות מקומיות בבריטניה, מדינת פלורידה ומשטרת מיאמי, איגודי הסטודנטים הגדולים בגרמניה, ואף על ידי הכנסיות הרשמיות של אנגליה, סקוטלנד וויילס.
ביטחון הקהילות: המעורבות של מדינת ישראל בתחום ביטחון הקהילות בחו"ל הינה נושא רגיש במיוחד, מכיוון שאחריות כזו חייבת להישאר מוטלת בראש ובראשונה על הרשויות המקומיות. ניתן לתמוך בתוכניות כגון אלו של הסוכנות היהודית, אשר פועלת בעשרות מדינות לחזק את הביטחון הפיזי של מוסדות קהילתיים (ובין השאר, תרמה את אמצעי הביטחון שמנעו טבח בבית הכנסת בהאלה, גרמניה ביום כיפור האחרון). ניתן גם לחזק את הגורמים האחרים במערכת הישראלית המעורבים בהתמודדות עם איומים על קהילות יהודיות בעולם.
המאבק בהסתה אנטישמית ברשת: האיום של ההסתה האנטישמית ברשת הולך וגובר, במיוחד בעידן הקורונה. למרות הכללים והמדיניות הרשמית של חברות האינטרנט הגדולות האוסרים על סוגים מסוימים של התבטאויות, החברות הללו עדיין מעדיפות להציג את עצמן כפלטפורמות ניטרליות אשר אינן אחריות, בסופו של דבר, לתכנים המעוברים דרכן. למרות זאת, שיח ביקורתי גובר במדינות אירופה, וחקיקות עם שיניים שקודמו במספר מדינות (דוגמת צרפת, גרמניה ובישראל על ידי השר ארדן), אילצו חברות כגון פייסבוק וטוויטר להודיע על הקשחת המדיניות שלהן והגברת הניטור האנושי והטכנולוגי כלפי תוכן מסית.
עם זאת, ברור לכל גולש שהצעדים שננקטו עד כה הם טיפה בים, ושההסתה האנטישמית האלימה ברשת עדיין חוגגת. מדינת ישראל יכולה לפעול בתחום הזה על ידי שיח ישיר מול החברות, גיבוש קואליציות של מדינות הדורשות צעדים אפקטיביים יותר, פעילות בינלאומית לקידום רגולציה וסטנדרטים משותפים, ניטור מוגבר של הרשת באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות, ותמיכה בארגוני חברה אזרחית ישראליים הפועלים בנושא.
אלו הם רק חלק מהיוזמות והרעיונות המעשיים שמדינת ישראל יכולה וצריכה לקדם בשנה הקרובה נגד האנטישמיות. ביטויים של סולידריות הם חשובים, אך כפי שנכתב בפרקי אבות, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתרגם את הביטויים האלו לתכנית מעשית מקיפה.
