מדינת ישראל מכורה. היא מכורה לרשות הפלסטינית, שאותה הקימה במו ידיה וטיפשותה בשנות המזרח התיכון החדש של אוסלו. כבר יותר מרבע מאה אנחנו חיים באשליה שמתחזקת את עצמה, כאילו הרשות הפלסטינית היא אינטרס ישראלי, בלי שום מחשבה מחוץ לקופסה, מחשבה שמנסה לערער על הסדר הקיים. מי שמעז להרים את הראש ולערער על התזה הזאת, מותקף מיד במקהלה זועמת שמטיחה בו "מה, אתה רוצה לחזור ולפנות את הזבל בג'נין ובשכם?" אבו־מאזן עצמו מבין שהוא מחזיק את ישראל במקום רגיש, ובכל שני ורביעי מאיים שהוא יפרק את הרשות הפלסטינית. מאיים עלינו שהוא יתאבד, ואנחנו מצטנפים בתוך תוכנו וממכרים עצמנו לדעת.
אז אני רוצה לערער על התזה רגע. ברשותכם, אני רוצה לערער על ההתמכרות שלנו ולהציע אופק גמילה, אבל קודם להסביר למה חייבים להיגמל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "פייק ניוז" זו לא תשובה לכל מה שלא נוח לנו
– בסיפור של משפחת רפאלי אין אף גיבורה
– פס ייצור למיליוני מסכות: משרד הביטחון נערך לגל שני
בכל שני ורביעי אבו־מאזן מאיים שהוא יפרק את הרשות הפלסטינית. מאיים עלינו שהוא יתאבד, ואנחנו מצטנפים בתוך תוכנו וממכרים עצמנו לדעת
לפני כמה שבועות כתבתי כאן מחאה נגד העברת "הלוואה" של 800 מיליון שקלים מישראל לרשות הפלסטינית, כסיוע קורונה מיוחד. כתבתי אז על חורבן תל־ארומה שבשומרון בניצוחה של הרש"פ, על השמדת כל זכר ארכאולוגי יהודי, על מימון משכורות מחבלים ועל הליכים בינלאומיים בניצוחה של הרשות, בעוד היד שלנו מאכילה אותה. במוצאי שבת התקשר אליי גורם ממשלתי בכיר. את צודקת, אמר לי, אבל זו החלטה מדינית, שגורסת שהרשות הפלסטינית היא אינטרס ישראלי ולכן צריך להשאיר אותה בחיים. הכול מאוד עדין, כל דרישה שלנו כלפי הרשות יכולה להסתיים בשבירת כלים. לפחות ככה אנחנו שומרים אותם תלויים בנו, הוא אמר.
מאז הספיקה ממשלת ישראל לצפצף על חוק קיזוז משכורות מחבלים שעבר בכנסת בקדנציה הקודמת, ולפיו ישראל צריכה לנכות מכספי המיסים שהיא מעבירה לרש"פ את סכום משכורות המחבלים שהיא מעניקה בכל חודש. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ אף הקפיאה לפני כמה ימים צו מתקופת בנט שהביא את הבנקים הפועלים בשטחי הרשות להקפיא ולסגור חשבונות בנק המשמשים מחבלים ומשפחות מחבלים. החשבונות שהוקפאו חזרו לחיים השבוע, לממן את הרוצחים.
והרי לכם רקורד של התמכרות: הלוואה של כמעט מיליארד שקלים, הקפאת צו שנועד להילחם במימון טרור והתעלמות מחוק מוסרי מאין כמותו, שמקזז את משכורות המחבלים. כל זה, בזמן שהרשות – לא רק שלא הרגיעה את פעילותה האנטי־ישראלית, אלא להפך. היא זירזה את ההשתלטות על שטחי C, עצרה את התיאום הביטחוני, הגבירה את הפעילות הבינלאומית נגד ישראל וממשיכה בכל הכוח תשלום משכורות מחבלים.
תגידו, בין כל המומחים, המזרחנים והביטחוניסטים, יש מישהו שחושב אחרת? מישהו שמעז לחלוק על הפרדיגמה השלטת ולהציע משהו אחר? לא לבצע חלילה, רק להציע חלופות בינתיים. או שמא כולם חושבים אותו דבר ומכורים לאותו סם? בפיקוד המרכז מישהו מתכונן ליום שאחרי אבו־מאזן, או שעסוקים כל היום בחיפוש קדחתני אחר מחליף? מישהו מעז להרים את הראש ולחשוב על מודל אחר, שהוא לא הרשות הפלסטינית? אני לא מדברת בכלל על רוב עיתונאי ארצנו, שמדברים בקול אחיד ולא שואלים שאלות, הכלב שאמור לשמור על הדמוקרטיה בתנומת צהריים כרגע. ידברו איתנו גבוהה גבוהה על זכויות אדם ועל בית הדין הפלילי בהאג, אבל לא יעזו להסתכל רגע על המפלצת שגדלה לנו קילומטר וחצי מכפר־סבא, ושאנחנו מאכילים אותה.
שובם של השבטים
יש אחד, צבי יחזקאלי. הוא ירד השבוע לשטח, לשמוע את הקולות ברחוב הערבי ביהודה ושומרון בנוגע לריבונות. "24 שנים אני מסתובב ביהודה ושומרון", אמר השבוע בריאיון בגלי ישראל, "יש כשל בהבנת המזרח התיכון ויש כשל בסיקור. אם כתבי שטחים ישדרו מה שבאמת קורה, לא יכניסו אותם לשם להבא (הרש"פ, שה"כ)". גם הם מכורים, ומעוורים את עינינו.
"אנחנו מוכנים להיות תחת הנעליים הצבאיות של הצבא ולא תחת הראש של אבו־מאזן", אמר ג', תושב השומרון ליחזקאלי. "ישראל רחמנית פי מיליון מהם (הרשות). הישראלים נוהגים בנו כאילו הם חברים שלנו והחיילים דוגריים. אצלנו כל אחד רוצה הכול, דואג לעצמו, ולכן אף פעם לא תהיה לנו מדינה". איש עסקים אחר מהשומרון אמר לו כי "העם הפלסטיני לא רוצה את הרשות, היא בזזה אותנו והרסה אותנו. אנחנו רוצים כסף, רוצים לחיות. הם רק גונבים כסף". גיסו של אותו אדם עבר ניתוח בישראל. מי מימן את הניתוח? הרשות? מה פתאום, היא משקיעה את הכסף במימון משכורות מחבלים. מרכז פרס לשלום שילם.
יחזקאלי ראיין גם שוטר פלסטיני שמקבל משכורת מהרש"פ. "אצלנו אין סדר ומשטר", הוא אומר, "מגיע כסף לסיוע מישראל ומארצות אירופה, גונבים אותו ולנו נותנים רק קצת. כל הכסף הולך לאבו־מאזן. אבו־מאזן קרא לצאת להפגנות בגלל עסקת המאה. אף אחד לא התייחס אליו, 'אתה והילדים שלך צאו להפגין'. זה לא כמו בתקופת ערפאת, העם למד. העם מבין שאנשי הרשות הרסו את הארץ, אכלו את העם, הם גנבים ובוגדים. אם יגידו לי 'לך תירה על קבר רחל', אני אגיד 'שבנו של מאג'ד פרג', ראש המודיעין, ילך לפניי'".
אם תשאלו את יחזקאלי, הוא ידבר איתכם על היחידה הבסיסית החזקה ביותר במזרח התיכון: החמולה, השבט. "אני מאמין בתיאוריית השבטים כי ככה צריך לראות את המזרח התיכון", הוא אמר באותו ריאיון. "הלאום במזרח התיכון מתפרק, מדינות ערביות מתפרקות והפלסטינים עדיין לא הגיעו למדינה – שגם היא תתפרק ברגע שתקום כי הם לא מורכבים מיחידה הומוגנית אחת".
ישבתי השבוע אצל אורי בורובסקי, מי שהיה יועץ לענייני ערבים אצל רה"מ שרון. הוא התפטר לפני הגירוש כי לא יכול היה להכיל. גם הוא מדבר על מודל שבטי ומוניציפלי, על האסון שהבאנו על עצמנו ועליהם עם יצירת הרשות הפלסטינית. הוא צמא לאוזן קשבת, שלא מגיעה מצד נתניהו וסביבתו, וחבל. האם יש מישהו שמסוגל לחשוב אחרת בכל המערך שלנו או שכולם מכורים לאותו יצור מלאכותי שמממן ומאדיר טרוריסטים, נלחם בנורמליזציה, מחנך לשנאת יהודים, מנסה למחוק את ההיסטוריה שלנו בהרס ארכאולוגי שיטתי, וחונק, כאסטרטגיה, את היישובים שלנו בשטח?
והנה הצעה: הגיע הזמן להיגמל מהרשות הפלסטינית שאנחנו מנשימים באופן מלאכותי ותמידי. זה צריך להיעשות בשקט, בתחכום, בניסיון וחיבור לשטח. לא צריך להניף דגלים או להכריז מלחמות. צריך להכין חלופות עתידיות לרשות, ואז, באופן טבעי ונורמלי, פשוט לנתק את צינור החמצן ולנתב את האוויר למקומות אחרים, הרסניים פחות, לנו ולהם.
