הפרום, נשף הסיום שעשה עלייה מארצות הברית, כבש כבר מזמן את התיכונים בישראל והפך למפגן ראוותני של שמלות, חליפות, לימוזינות ובאופן כללי 'למי יש יותר'- כסף, נתונים גופנים על פי אמות המידה הפופולאריות, וחברים. זה השבוע הזה בשנה שאם אתם בני 15-25 הרשתות החברתיות שלכן מתמלאות בתמונות של זוגות נוצצים, צעירות בשמלות ערב, תסרוקות מתוקתקות ואיפור מוגזם, וצעירים מחויכים בחליפות ערב, ולא, זה לא רצף של חתונות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הרש"פ: אחרי שנמנע סיפוח, נילחם על הכרה בנו במדינה
– צל"ש למנחת הפאנל: מהות, פמיניזם וימניות בדיון אחד
– פס ייצור למיליוני מסכות: משרד הביטחון נערך לגל שני
והנה באה הקורונה, וכמו אינסוף דברים אחרים שבוטלו בזכותה/בגללה, גם בעניין הזה נטרפו הקלפים וכרגע רוב הסיכויים שהטקסים במתכונת הזאת לא יתקיימו. על פי ההנחיות הם אמורים להיות מוחלפים במסיבות כיתתיות.
לא הסתובבתי בתיכונים בחודש האחרון, מאז חזרו התלמידים לכיתות, וכן אני יודעת שזאת תמימות לחשוב שהתלמידים מקפידים על חבישת מסיכות וריחוק חברתי במסגרת המפגש בבית הספר, ובכל זאת התכנסות של מאות בני נוער בלי השגחת מבוגרים, בלי שום הקפדה על נהלים, עלולה להיות הרת אסון לא רק להם, אלא לכולנו.
רבים מבני הנוער מסרבים להשלים עם הגזירה. "12 שנים אנחנו מחכים למסיבת סיום ולנשף, ותכלס מה אנחנו שונים. מועדונים שמתכנסים 1000 איש באישור משרד בריאות ו״שומרים על ההנחיות״. הכי קל לבטל את הנוער ולהסיר אחריות מהכתפיים, כי תמיד נלך אחרי מה שהגדולים יגידו" כתב למשל איתי כהן, יו"ר מועצת התלמידים באשדוד בדף הפייסבוק שלו, וקרא לבני הנוער לצאת ולהפגין מול בניין העירייה במחאה על ביטול הטקסים. תגובות נוספות רבות דומות עלו ברשתות החברתיות.
אבל אולי במקום לצאת להפגין, תעצרו רגע ותחשבו, בכל זאת אתם בני 18 ואנחנו מחזיקים מכם כמבוגרים חכמים, כן, חיכיתם הרבה לטקס המפואר, אבל הנה, כמו כולנו בתקופה הזאת, קיבלתם הזדמנות שניה להרהר בנחיצותו ובהיקפו.
הרי אין הרבה קשר בין סיום 12 שנות לימוד לבין השואו המוגזם הזה שהלך ותפח במהלך השנים לטקס מנצנץ וזוהר שמותיר מאחורה את הלא מקובלים שלא מצאו בני זוג, ואת אלו שלא יכולים לאפשר אותו לעצמם כלכלית (העלות המוערכת לערב היא בסדר גודל של 2000 שקלים למשתתף), או בקיצור את החלשים. בעידן של ימינו כשכל כך הרבה משפחות עוברות משברים אישיים וכלכלים כדאי להסתכל על האחר. ובכלל, מי אמר ששמלת ערב ואיפור הם ציון הדרך לסיום הלימודים? אז לא, אני לא מציעה לכם לחזור לעידן של ההורים שלכם בו חגגו עם ההורים ועם ביסלי במבה, אבל סומכת עליכם שתהיו מספיק יצירתיים לציין את האירוע בצורה משמעותית שתעמוד בכללי ההתכנסות ותאפשר לכולם לחגוג, גם למי שעולמו החברתי או הכלכלי פחות שפר עליו.
כמו חתונות הקורונה ובאופן כללי תרבות הצריכה שהתכווצה בזמן הזה, יש מקום למחשבה גם על נחיצות הטקס הזה, בעידן שבו כל מה שהכרנו השתנה, תחשבו איך אפשר לשנות גם כאן לטובה, ואיך אומרים אצלכם, 'בואו', אתם לא גרים בהוליווד, תתאימו את המסיבה הזאת למקום, לזמן ולאיכות שלכם, שהיא הרבה יותר מאלכוהול, לימוזינה ושמלת ערב.
