"אני לא מוכן שיהיו חרמות, ואין לי כל בעיה לנהל שיח מכבד עם רב רפורמי", אמר לי הרב אליעזר מלמד בשיחת טלפון לפני כמה שבועות, כאשר הצענו לו להשתתף בוועידת "עם עולם" של מקור ראשון, הועידה הדיגיטלית הבינלאומית הראשונה שלנו, שנערכה השבוע, עסקה בקשר בין ישראל לתפוצות. אני מודה שעברה צמרמורת בגופי. כמי שעוסק בתחום של יחסי ישראל עם התפוצות כבר כמה וכמה שנים, אני יודע שאין כמעט סיכוי לנהל בכנסים שיחות עומק בין רבנים חרדים או חרד"לים ובין רבנים או מנהיגים רפורמים או קונסרבטיבים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מי אמר ששמלת ערב וטוקסידו הם הדרך לציין סיום לימודים?
– ממדרש למעשה: כך ישראל תיאבק בעלייה באנטישמיות
– המשטרה הודיעה לתושבי רתמים שימשיכו לסבול מפשיעה בדואית
אין צורך להפריז בערכם של ועידות וכנסים, אך שיחה פומבית כזו יכולה לעורר שיח גדול יותר מדיון דומה המתנהל בחדרי חדרים. בעבר שוחחתי אחת לכמה חודשים עם מארגני כנסים המבקשים לשלב דובר מהימין או מהאורתודוקסיה הישראלית בשיחה עם עמיתים מזרמים אחרים. היום כולם כבר התייאשו.
הרב מלמד השתתף בשנה האחרונה במיזם "אמנת הייעוד המשותף", שיתוף פעולה של קרן ג'נסיס, משרד התפוצות ובית הנשיא, שמטרתו כתיבה של אמנה מחודשת בין ישראל ליהודי העולם. אנשי דת ורוח ובעלי השפעה מכל העולם השתתפו באירוע שערך המיזם, ונוצרו שם חברויות חדשות. הרב מלמד ניהל שיחת נפש אינטלקטואלית עם הרבה הקונסרבטיבית שרון בראוס, שנאמה בבית הנשיא ועוררה את זעמם של רבים מחברי מיזם האמנה. הרב מלמד ביקש לשוחח איתה, כדי להבין למה הגיעה טעונה כל כך למפגש, ובפעם הראשונה נפגשו הקצוות.
לולא המפגש ההוא ספק אם היינו מצליחים לשכנע אותו להגיע לוועידה שלנו, ולערוך בה שיחה מרתקת עם הרבה הרפורמית דלפין הורווילר מצרפת. הרב מלמד נגע בריחוק שיש בין שני הצדדים: "אני מרגיש משפחה… למה אכפת לי מיהודים בצרפת כמו שאכפת לי מבן משפחה שלי? אני חש שזו משפחה. במקרה הרע גורל משותף, ובמקרה הטוב ייעוד משותף… לכן מעניין אותי לדעת מה קורה לכל היהודים". הורווילר התייחסה אף היא לעניין: "יש הרבה נושאים שממש לא נסכים לגביהם. זה לא סקופ, לא בשבילו ולא בשבילי. אבל אני חושבת שאם מתקרבים לאחר עם שאלות אמיתיות על המקום שהוא נמצא בו, סוג של 'אייכה', נגלה פתאום שבאמת יש הרבה מן המשותף ביהדות שלנו. אולי המחשבה והדאגה לדור הבא, החשובה לכולנו, ובאותה מידה הקשר עם הדור הקודם – באיזו מידה אנחנו ממשיכים דרך, אבל גם באיזו מידה אנחנו יודעים לשאול על הדרך של אבותינו".
שיח כזה לא נראה כאן בישראל בעבר. על מקור ראשון נמתחה השבוע ביקורת בטענה ששילבנו בוועידה יותר מדי דוברים שאינם אורתודוקסים, אך כמי שהשתתף במאות כנסים יהודיים אגיד שזו ועידת התפוצות שהיו בה ככל הנראה הכי הרבה רבנים אורתודוקסים, והכי הרבה קולות מימין. לו כלי תקשורת אחר בישראל היה מבקש לנהל שיח כזה, סביר להניח שאחד הצדדים היה מהסס. כלי תקשורת מן השמאל או צהובון היה מרחיק רבנים כמו הרב מלמד, בעוד כלי תקשורת ימני־שמרני מדי, שאינו סובל השמעת דעות אחרות, היה מרחיק רבנים רפורמים. דווקא במקור ראשון מצאו הצדדים במה נוחה, מאפשרת ולא מאיימת, לניהול שיח הגותי נעים ומכבד.
בחרדת קודש בחרנו כל אחד ואחת מהדוברים. מקור ראשון הוא עיתון שמרני־ימני, שרוב קוראיו דתיים אורתודוקסים – וגם אם אינם דתיים, בית הכנסת שהם הולכים אליו באירועים המשפחתיים ובחגים הוא אורתודוקסי. העיתון גם מעודד עלייה לישראל ורואה בה את המרכז היהודי הבלתי מעורער. ולמרות זאת, ואולי בגלל זאת, דווקא מירושלים אנחנו לא מפחדים לנהל שיח מורכב עם רוב יהודי העולם, שלא שותפים לכל עמדותינו. רק דרך היכרות ושיח נוכל להרגיש באמת עם אחד.
