המהומות, האנרכיזם ומראות הביזה וההרס בארה"ב; ביזוי פסליהם של גדולי אומות המערב בבריטניה ובארה"ב; ההחלטה לפרק את משטרת מיניאפוליס; כריעת הברך הפתטית של לבנים בפני שחורים; אלה ועוד תופעות שראינו בעת האחרונה על המסכים מבשרות את סופו של עידן. המעגל שנפתח במאה ה־17 באירופה בעליית הנאורות וההשכלה ויצר את התודעה המודרנית נסגר עתה בקול רעש והרס.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשהשיח בישראל נעשה מייאש זה רע לכולם
– חיות נעצה חץ, ואז ציירה סביבו עיגול
– "אני מקווה מאוד שלא יהיה סיפוח, ואני אומר זאת כציוני"
"הנאורות" הייתה תנועה תודעתית כוללת שדגלה בשחרור האנושות מכבלי הדת והאמונה בכלל ומשליטת הממסד הדתי בחיים בפרט. היא העמידה את הרציונליות במקום האמונה כבסיס לתודעה האנושית, ואת האדם במקום האל כמרכז הווייתה. כאן נוצקו יסודותיו של העידן המודרני, על כל תופעותיו האופייניות: מדע, טכנולוגיה, אידיאולוגיה, ערכים, תרבות וכדומה. האידיאל האנושי שעיצב עולם הנאורות היה אידיאל של אדם רציונלי, אחראי, משכיל, מוסרי, חרוץ, מתפרנס בכבוד, בוגר, יוזם ואיש משפחה. את רבים מערכיו קיבל העולם המודרני מהעולם שלפניו; הוא רק ניתק אותם ממקורם הדתי והאמוני, מן השמיים, וייסד אותם על האדם, על הארץ.
התודעה המודרנית הביאה ברכה עצומה לאנושות. הכפירה שאפיינה את הנאורות הייתה תנאי לשחרור האדם מאמונה מנוונת ומנוולת, ולפיתוח תודעתו והכרתו העצמית. אבל כמו כל תנועה אנושית, גם העידן המודרני והתודעה הכרוכה בו מיצו את עצמם. הברכה שהמודרניזם העניק לאדם הפכה זה מכבר לנכס צאן ברזל של האנושות כולה, והיום מתגלים מגבלותיו וחסרונותיו. הסימן המובהק לסיומה של התקופה הוא בכך שהביקורת על המודרניזם והפרכתו לא באו מחוגים חיצוניים לו, אלא דווקא מתוכו פנימה. במשך כ־250 שנה שלט המודרניזם בתודעה האנושית, אך לאחר הביטחון המוחלט באדם כשלעצמו, באמת, במדע, בהומניזם וברציונליות, החלה להופיע התגובה הפוסט־מודרנית: שלילת כל הערכים.
הפוסט־מודרניזם לא יצא נגד העולם הדתי. הוא הופיע כביקורת של התודעה המודרנית וערכיה. הוא הוכיח שאי אפשר לבנות ודאות על האדם ובכך פירק את התודעה המודרנית מיסודותיה. הוא לימד שאם האדם הוא מקורם של הטוב והרע והאמת והשקר, ושל תוקפן של תשתיות החיים והחברה, הרי שכל אלה חסרי בסיס. הוא שמט את השטיח מתחת רגליו של העולם המודרני והותיר אותו מרוסק, אבל לא העניק לאדם בסיס רציונלי אחר לייסד עליו את ערכיו, עולמו וחייו. הפוסט־מודרניזם הוא תגובה, הרס ההישגים האנושיים הנוכחיים, מתוך הכרה במוגבלותם, בחלקיותם וביחסיותם, ומתוך אכזבה על שלא הביאו לאנושות גאולה, כפי שהתיימרו לעשות.
סגירת המעגל הזה – עלייתם ונפילתם של הנאורות והמודרניזם – היא תהליך מתבקש בהיסטוריה האנושית. הכפירה, שבזמנה שימשה לצורך העלאת ערכים חיוביים, נותרה חסרת משמעות ברגע שהופנמו בתודעה האנושית. מן הכפירה שלצורך שחרור האדם נותרה עתה רק הכפירה לשמה – כפירה במובנה הרחב, לאו דווקא הדתי והפורמלי, אלא כהלך נפש של שנאת החיים ושלילת כל הערכים. לכפירה הפוסט־מודרנית, בניגוד לכפירה המודרנית, אין תוכן עצמי. כל כולה ביקורת, שלילה והרס עצמי. מכאן שורש הכעס, השנאה, הייאוש, בחילת החיים, הסיאוב, הציניות, השחיתות המוסרית, הפורנוגרפיה, הלהט"ביות ושאר כל מאפייניה של התרבות העכשווית. מן היין הטוב של הכפירה נותרו עתה רק השמרים.
הפוסט־מודרניזם הוא מהלך פילוסופי תודעתי של פירוק ערכי העולם המודרני. הוא פירק את הסמכות, את הלאומיות, את המשפחה, את הזוגיות, את זהותו של הפרט (אפילו את הזהות המינית), את ההיגיון הבריא, את השכל הישר, את היושר והמידות הטובות, והותיר את האדם כפרט, אטוֹם בודד ומנותק מהקשר ומשמעות, עלה נידף ברוח. הפרוגרסיביות, הליברליות והרב־תרבותיות נחשפות היום כשאיפת הרס עצמי של התרבות המערבית. האנרכיה, המהומות ושאר כל התופעות המדהימות שאנחנו רואים בעת האחרונה במערב הן בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". הן היו שם כל הזמן. הן התוצאה המתבקשת היחידה של עולם המחשבה הפוסט־מודרני. האנרכיה במציאות היא רק גילוי ויציאה לפועל של האנרכיה שהתפתחה במחשבה.
נותרה עתה לאנושות רק דרך אחת לשמר את המסורת המודרנית שהביאה ברכה רבה כל כך לאנושות. יש רק דרך אחת להציל את היסודות החיוביים של המסורת המודרנית מהוונדליזם ומההרס שמביא עליה האנרכיזם הפוסט־מודרני: חיבור מחדש של האדם לשמיים. האדם שבנתה התודעה המודרנית, ושהפוסט־מודרניזם שמט את הקרקע מתחת רגליו, לא יוכל למצוא בסיס בריא, איתן ויציב לעולמו אלא רק מתוך חידוש הקשר לאמונה, לבורא עולם, לשמיים – הפעם לא מתוך מחיקת האדם, אלא לשם הפרחתו. סגירת המעגל של העידן המודרני מבשרת את פתיחתו של עידן חדש – העידן האמוני.
