"בהתחלה חשבתי שמוטב שאשתוק ורק אקשיב לאנשים שחורים מדברים על הנושא. אבל למה שאעשה זאת? זו לא הבעיה שלהם. זו הבעיה שלי. אנשים לא שחורים מוכשלים על ידי המערכת. המערכת הלבנה" – כך בחר בנקסי, אמן הרחוב המוכר בעולם ופעיל חברתי, לפתוח את ההצהרה שפרסם באינסטגרם לצד יצירת האמנות החדשה שלו – דגל ארה"ב מוצת באמצעות נר ולצידו תמונה של דמות שחורה במסגרת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– למרות תעתועי הזיכרון, עדויות ראייה מתקבלות בלי פקפוק
– נתניהו: "אין לבית המשפט סמכות להתערב בחוקי יסוד"
– "טעינו כשענינו לגידופי החרדים ולא המשכנו בוויכוח ענייני"
ברור שבנקסי ינקוט עמדה חברתית. זו הייתה דרכו מאז ומתמיד. דווקא הצהרתו על ההתלבטות אם להיות מעורב או לא בסערות הגזע באמריקה היא שמפתיעה. ההתלבטות הזו, אם להיות מעורב חברתית, נכונה לכל מותג כיום, בין שהוא מותג צריכה או שירות ובין שהוא אמן.
לכל מותג יש זהות, ערכים ומעטפת של "אישיות", שנועדה לייצר הזדהות בקרב הצרכנים. המהפכה הדיגיטלית של השנים האחרונות קירבה את המותג לצרכן, והצרכנים רואים במותגים הרבה יותר ממוצר וסמליל. את הפעולות החברתיות שנוקטים המותגים אפשר לסדר על ציר, שקצהו האחד הוא פעולות שהרווח המותגי מהם ברור וכדאי, וקצהו האחר – פעולות שהרווח המותגי מהם עלול להיות שלילי ויש להימנע מהן.
פעילות ירוקה למען הסביבה, למשל, עומדת בעיני מותגים רבים בקצה החיובי של הציר, ולצידה פעולות חברתיות דוגמת המאבק של האנושות כולה בקורונה. בחודשים האחרונים ראינו לא מעט מותגים שרכבו על הגל הזה.
בצד השלילי של הציר ניצבת מעורבות שנויה במחלוקת, המצדדת באחד מן הכוחות הפוליטיים החזקים והברורים בחברה – דמוקרטים ורפובליקנים בארה"ב, למשל. פעילות כזאת עשויה לעורר את חמתם של צרכנים התומכים בצד השני, ולגרום למשבר עסקי ולתרעומת. לעיתים רחוקות נראה מותג שפועל בצד הזה של הציר. אחד מהמותגים החריגים שהצליחו בכל זאת להציג תמיכה פוליטית כזו הוא מותג ההלבשה "בנטון", הידוע במסעות הפרסום הפרובוקטיביים שלו בשנות השמונים. אך החשיפה והשיח שהמותג זכה בהם בעקבות הפרסום מוצו, והמותג הלך ודעך.
כמו בכל ציר יש גם אמצע, שמספק לנו העולם המטורף שאנו חיים בו. המותגים מתלבטים אם להצטרף למגוון פעולות חברתיות, מקווים להשלכות חיוביות וחוששים מהשלכות שליליות. בחירה לא נכונה במאבק חברתי מסוים או אמירה לא מחושבת יכולות לרסק מותג. כך גם יכולה לעשות ישיבה על הגדר, אי נקיטת צד בשעה שהצרכנים מצפים לכך.
על רקע המחאה נגד אלימות המשטרה כלפי הקהילה האפרו־אמריקנית בארה"ב, לא מעט מותגים נרתמו למאבק. מותג הספורט "נייקי" יצא במסר "לפחות פעם אחת, אל תעשו זאת" (For once, don't do it), משחק מילים על הסיסמה המפורסמת של החברה. גם מותגי־על אחרים, כמו יוטיוב, נטפליקס, אמזון, מייקל ג'ורדן ועוד, הצטרפו. המותגים לא התלבטו ומיד נרתמו, אבל אין ספק שההחלטה להתערב דורשת לעיתים אומץ. בסופו של יום, מותגים נועדו לייצר מכירות – ולקצר את הדרך להושטת היד של הצרכן אל מדף המוצרים. מותג שיזוהה עם סדר יום חברתי הנוגדת את אמונותיו של הצרכן ייתקל בהתנגדות, גם אם הצרכן היה נאמן למותג כל חייו.
בתחילת הפוסט של בנקסי הוא מתאר התלבטות לגבי נקיטת עמדה, אך במשפט הראשון חבוי כפל משמעות: הוא לא רק מספר על ההתלבטות, אלא גם מסביר מדוע החליט שחשוב שיצטרף. בכך הוא מעביר את הקורא תהליך של הנעה לפעולה, קריאה לאקטיביזם חברתי. אמן המחתרת נרתם למהלך, ולכן את הפוסט שלו כתב באופן שיגרום לקורא להזדהות עם ההחלטה. ההזדהות נשענת על ההתלבטות – של אנשים ומותגים כאחד – בשאלה אם המאבק הזה הוא אכן שלנו, או שעדיף במקרה הזה לצפות בו מהצד. ברגע שנוצרת הזדהות עם השאלה, המסר עובר: מובן שחייבים לנקוט עמדה. את הגזענות צריך למגר מן העולם, וצרכנים ומותגים צריכים לשלב ידיים ולהילחם על עתידנו כחברה שוויונית.
