יש דעה רווחת לפיה משימות שיטור כלל לא מתאימות ללוחמי צה״ל, בטח לא במרחב עם חיכוך כל כך גבוה בין מתיישבים לפלסטינים, כמו בחברון. הסרטון שהופץ בסוף השבוע, בו לוחם גולני מפריד בין מתיישבים לפלסטיני בקטטה בחברון מחזק את הטוענים כי לוחמים צריכים להתאמן לקראת מלחמה ולא להפוך לשוטרי סיור ביהודה ושומרון. אולם, צה"ל הוא הריבון השלטוני באזורים האלו, לכן, על אף שהעבודה הזו מתאימה יותר למשמר הגבול, משימת הביטחון השוטפת מוטלת על צה״ל ואין ברירה אלא לבצע אותה על הצד הטוב ביותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנהלי בתי החולים: ברגע שנגמרה הקורונה שכחו מאיתנו
– לא רק רפאלי: 29 מיליארד שקל של תיקי מס ממתינים להכרעה
– טיול משפחתי הביא ללכידת שודדי עתיקות "על חם"
חיילים לא לומדים בקורס לחימה כיצד לנהל אירוע דוגמת הקטטה בסרטון. את היכולת להתמודד עם המצב אליו נקלע אותו חייל הוא ינק מסל הערכים שצה״ל העביר לו כלוחם לאורך ההכשרה, כבר מהטירונות. אף לוחם לא צריך פקודה כדי לדעת שעליו להתערב באירוע שאחד הצדדים בו יכול להיפגע, וטוב עשה הלוחם שנכנס פנימה ומנע מהאירוע האלים הזה להסלים. יחד עם זאת, אין צורך בפסטיבל תשואות, הציפייה הבסיסית מלוחם צה״ל שיהיה מספיק אחראי לדעת להפריד בין הניצים בלי לפוצץ את המצב. במידה מסוימת הקטטה הזו היא לא אירוע צה״לי, מדובר על סיטואציה אזרחית בה ללוחם יש אחריות, כמו לכל אזרח שעומד בפני אירוע שדורש ממנו התערבות מינימאלית.

בעקבות מורכבות האירוע, מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן שוחח עם הרמטכ"ל אביב כוכבי, השניים שיבחו את התנהגות הלוחם שפעל כמצופה מלוחם בצה"ל ומנע פגיעה באזרח פלסטיני. בשיחתם הדגיש מ״מ מפכ״ל המשטרה כי "כוחות השיטור ולוחמי משמר הגבול ימשיכו בפעילותם לצד כוחות צה״ל במישור הגלוי והסמוי נגד כלל אירועי האלימות והפשיעה באזור עד לאיתור המעורבים ומיצוי הדין עמם". אני תוהה אם אותו מיצוי הדין ינחה את כוחו הביטחון מול אלימות דומה מהצד הפלסיטיני.
בסרטון נראה הלוחם דורך את נשקו במטרה להרחיק את המתיישבים. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם הסיפור הזה היה הפוך – דמיינו מצב בו פלסטינים מרביצים למתיישב, לוחם צה"ל מנסה להפריד בין הצדדים וכחלק ממאמציו לחלץ את אותו אזרח החייל דורך את הנשק ומניף אותו באיום לכיוון המתפרעים. מלבד אינסוף גינויים, ככל הנראה דובר צה״ל היה מסיים את הודעתו בכך שנפתחה חקירת מצ״ח לבדיקת האירוע. ולכן, חשוב לזכור את האירוע הזה בעתיד, גם כשהמצב הפוך ולא רק כשהצד הישראלי משתולל בגזרה ותוקף פלסטיני יש לתת גיבוי לחיילם בשטח.
האחריות שגילה אותו חייל משמעותית פי כמה לאור הנתק הביטחוני בין ישראל ומנגנוני הביטחון הפלסטינים. לעת עתה, בשני הצדדים מעוניינים לשמור עד כמה שניתן על השטח רגוע אולם אירוע לאומני כזה יכול היה להבעיר את האזור. על אף ההכרזה של אבו מאזן על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל קצינים בצה״ל מספרים שהקשר עם מקביליהם בצד הפלסטיני מתקיים כמעט כרגיל. ברשות, כמו בצה"ל, יודעים שההכרזה פחות חזקה מהאינטרס המשותף לשמור על יחסי עבודה טובים שמובילים לשקט בכלל הגזרות. שני הצדדים מדווחים שהם לא מעוניינים בהסלמה אבל כן מתכוננים אליה ברגע שהחלת הריבונות תצא לדרך.
טוב שמאבקי הכוח המדיניים והפוליטיים העומדים ברקע בתקופה הזאת לא משפיעים על שיקול הדעת הפשוט של החיילים בשטח. הפסקת התיאום הביטחוני מהצד הפלסטיני, והחלת הריבונות מהצד הישראלי, לא אמורים לשבש את הערכים הבסיסיים שמנחים את צה"ל. האירוע בחברון בסוף השבוע הוכיח שבסופו של דבר לא שר הביטחון ולא ראש הממשלה אלא אותם הערכים הם אלו ששומרים על כך שהלהבות לא יצאו מכלל שליטה.